המחיר הכבד שאנו משלמים בחייהם של הקרובים לנו בתאונות הדרכים, זינק לממדים בסדר גודל של אסון לאומי שקט. אסור לנו להתרגל ל"עוד תאונה". בואו נשלב ידיים כדי להיאבק בגורם האמיתי לתאונות הדרכים, האויב שמונע מאיתנו להתחשב זה בזה בכבישים – הטבע שלנו
עוד שבוע של דמים בכבישים: שמונה הרוגים בתאונות דרכים בארבעה ימים. בני זוג מבוגרים בני 81 שנהרגו אתמול בצפון, אישה בת 40 שנהרגה בתאונה בה ילדה בת 4 נפצעה אנושות כתוצאה מטרקטור שצנח ממשאית דוהרת במודיעין עילית. בכביש הערבה נהרגה בת 30, ובהתהפכות בדרום נהרגו שני צעירים ותשעה נפצעו באורח בינוני. הסיבות לתאונות מגוונות, אך הן כלל לא העיקר.
יונתן סנדל | flash90
הקטל המיותר בדרכים מכה ללא רחם, חוצה כל גיל, מין ולאום, ופוגע בכל אזור ויישוב במדינה, מהיוקרתי והמוגן ביותר ועד ליישובים מוכי העוני. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתחילת יולי (פחות משבועיים) נהרגו 13 בני אדם בכבישים, מתחילת השנה נהרגו 185 בני אדם, ואם נרחיק לכת, מאז הקמת מדינת ישראל נהרגו למעלה משלושים אלף בני אדם, יותר מבכל מלחמות ישראל גם יחד!
אל הקורבנות הללו, שרובם ילדים, צעירים וקשישים, מתווסף מעגל שני של מאות פצועים, ומעגל רחב יותר של בני משפחה וקרובים שאיבדו את היקר להם מכול. די בכל אלה כדי להפנים את היקף התופעה המדאיגה והאכזרית הזו, שהפכה זה מכבר לחלק משגרת חיינו. אולם נדמה שאנו משלימים עם המצב, כאילו מדובר במס בִּדְמות קורבן אדם שעלינו לשלם כדי לחיות פה. ועדיין עולה השאלה, איך בכל זאת מצמצמים את תאונות הדרכים ואומרים די להרג בכבישים?
הכביש – שיקוף של היחסים בינינו
במציאות הישראלית המורכבת רווחת התחושה שהאיום הגדול ביותר על מדינת ישראל הוא הטרור הערבי, וכתוצאה מכך תוכנית הביטחון והמלחמה בטרור נמצאות בראש סדר העדיפויות הלאומי, וזוכות לתקציבי ענק. אלא שמחקרים מראים כי מספר ההרוגים והנפגעים בתאונות הדרכים גבוה בהרבה ממספר נפגעי פעולות הטרור וקורבנות המלחמות. אחת הסיבות לכך היא שקל יותר להילחם באויב מחוץ מאשר באויב מבית. אנחנו חייבים לתת חשיבות גבוהה יותר ל"אויב" ש"משוטט" בינינו ושאת התוצאה שלו אנחנו רואים בכבישים…
אפשר להתלונן על המחסור במצלמות אכיפה, בניידות ובשוטרים, על תשתיות שדורשות שיפור ועוד. האמצעים האלה להגברת הבטיחות בדרכים אכן הכרחיים, ועם זאת הגיע הזמן להפנות תשומת לב רבה יותר ולהתייחס לגורם האנושי.
אז בואו נאמר את הדברים בקול רם וברור: אחת הסיבות לקטל היומיומי בכבישים היא ההתנהלות האגרסיבית של החברה הישראלית. האגו הבלתי מרוסן ששולט בכל אחד מאיתנו, דוחף אותנו לתחרותיות בלתי מתפשרת, לשנאה הדדית ולצורך "לנצח בכל מחיר" גם בכביש.
גם אדם שעולה על הכביש כשהוא רגוע, איננו ממהר או לחוץ באופן מיוחד ומוכן לתת זכות קדימה לנקרה בדרכו, עשוי לאבד את סבלנותו ולהיסחף במהרה אל תוך המרוץ התחרותי שמתנהל מדי יום בכבישי ישראל.
זהירות! שינוי מגמה לפניך
האחריות מוטלת על כולנו, ללא יוצא מן הכלל. אנחנו יוצרים את האווירה העכורה הזאת, ובידנו האפשרות לשנותה. כאשר נחוש יחס חם, קרבה או לפחות אמפתיה אל הנהגים ברכבים שלצדנו ואל הולכי הרגל, ניצור אווירה חיובית שביכולתה לחולל מהפך בכבישים ולגרום לכולנו לנהוג בזהירות ובתשומת לב יתרה.
משה שי | flash90
למרות ההצהרות, הפעולות והיוזמות של עשרות הארגונים שפועלים בתחום, גל תאונות הדרכים האחרון מוכיח לנו שוב שהשיטות הנוכחיות אינן מועילות מספיק, לכן לצד אכיפה רחבה של חוקי התנועה, קורסים לנהיגה מונעת ושילוב רכבים בעלי סטנדרט בטיחותי גבוה, עלינו לשלב גם תהליך חינוכי-הסברתי כלל ארצי ורב שנתי, שיפתח בכל אדם רגישות יתרה לזולת ויטפח מערכת יחסים מתחשבת יותר בינינו. מערכת יחסים שמבוססת על אהבת הזולת תהיה יעילה יותר מכל מערכת אכיפה, ותוביל במהרה להפחתת תאונות הדרכים.
טקטיקה של הפחדה ויצירת תחושת איום ואשמה שעולות מסרטונים מזוויעים מזירות התאונה, לא יועילו לטווח הרחוק וייתכן שאף יעוררו שנאה כלפי הארגונים המובילים את הכיוון הזה. מוטב שנמצא דרכים יצירתיות וידידותיות יותר להעברת המסר. כך או אחרת, חשוב להמשיך בהתמדה להעלות למודעות הציבורית את חשיבותם של הערבות ההדדית, החיבור והאחדות בינינו, ולדון בהם בכל מדיה אפשרית.
"חכמת החיבור" היא שיטה ייחודית אשר רואה בקשרים בין בני האדם מפתח להצלחה בכל תחומי החיים. "קבלה לעם" הוא ארגון שנמנים בו היום חוקרים, מחנכים, פסיכולוגים, יועצים, יזמים, אנשי חינוך ואקדמאים מכל תחומי החיים, אשר שוקדים על מלאכת ההסברה והפיתוח של מתודות לחיזוק הקשר החברתי-חינוכי. המתודות הללו מתבססות על תחומי מחקר שונים, כגון: פסיכולוגיה חברתית, כלכלה התנהגותית, מדעי האושר ויסודות מחכמת הקבלה, והן מהוות את אבני היסוד של השיטה האינטגרלית אשר סוללת את הקשר הנכון והטוב בין בני האדם.
את סוגי התמרורים בכביש כבר למדנו, כעת עלינו ללמוד איך לנהוג בהרמוניה גם בכבישים, כך נוכל למנוע את התאונה הבאה. אני מזמין אתכם להצטרף אלינו למהלך ולקחת חלק בתוכנית הייחודית.