אירופה תופסת טראמפ

צרפת היא פצצת הזמן המתקתקת של אירופה: המשבר הכלכלי, גל המהגרים והטרור האסלאמי מאיימים לפרק אותה מבפנים. הבחירה בברקזיט ובטראמפ רק העצימו את מפלגות הימין המאיימות על שלמות האיחוד האירופי. ובינתיים באמריקה? הכלכלה מאבדת כיוון וההשלכות עשויות להיות הרות גורל. הרב לייטמן מתבונן במערכת הטבע הגלובלי ומציע תוכנית להתמודדות עם הזעזועים שהעולם צועד לקראתם

מי מבין המנהיגים המתמודדים על נשיאות צרפת מסוכן יותר ליבשת אירופה ולעולם – פיון או לה פן? מבט מעמיק בהשקפת העולם של השניים מגלה תפיסות שאינן רחוקות זו מזו. מארין לה פן, מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני בצרפת, מקווה לעשות בקרוב את מה שטראמפ חולל באמריקה. למולה, מתחת לחזותו השלווה של פרנסואה פיון, ראש ממשלת צרפת לשעבר, מי שנבחר בתחילת השבוע למועמד המרכז-ימין השמרני, מסתתר מהפכן רדיקלי לא קטן.

שני המנהיגים צפויים להתמודד "ראש בראש" בבחירות לנשיאות צרפתבאפריל 2017, אך כבר כעת ברור לאן נוטה המגמה המשותפת. שניהם מצדדים בהגבלת ההגירה למינימום ובמלחמת חורמה נגד האסלאם הקיצוני. המאבק העיקרי בין השניים יתמקד במדיניות הכלכלית. פיון מבטיח לנקוט במדיניות ימין הכוללת רפורמות לעידוד השוק חופשי, קיצוצי כוח אדם במגזר הציבורי וקיצוץ בהוצאה הציבורית. לה פן מתנגדת לגלובליזציה ותומכת במעורבות המדינה בכלכלה. מה שבטוח הוא, ששניהם ינסו בכל כוחם לקנות את לבם של המצביעים בני מעמד הביניים החוששים לאבד את מקומות העבודה שלהם.

כל מה שיתחולל ברפובליקה הצרפתית בשנה הקרובה, יסמל את העתיד הצפוי למדינות ביבשת המתפוררת. המשבר הכלכלי, גלי המהגרים ואובדן הביטחון האישי מאיימים לפרק את צרפת מבפנים. בחירת השכנים מהאי הבריטי בברקזיט ובחירתם של האמריקנים בטראמפ, העצימו את הלאומנות ורק מעודדות את מפלגות הימין הקיצוני לקום ולהילחם על הבית.

חוקי משחק אמריקניים

לא לחינם הנשיא האמריקני היוצא, ברק חוסיין אובמה, ערך בשבוע שעבר סבב ביקורים אחרון אצל ראשי המדינות באירופה. זהו צעד נוסף בדרכו לשמר את המגמה ההרסנית של האליטות שהוא מייצג, תחת דגל הכלכלה הגלובלית והפוליטיקה חובקת העולם. למעשה, זהו מאחז עיניים דיפלומטי, שכל מטרתו לחייב את מדינות העולם להמשיך ולרקוד לפי האינטרסים הפיננסיים של אמריקה. איתם או בלעדיהם, הכלכלה העולמית מגיעה למבוי סתום, וכבר ברור לכול שאם לא ייערך שינוי מהותי בקרוב, ישרור כאן כאוס עולמי.

אמריקה מעוניינת להמשיך ולשלוט בכיפה בכל מחיר, ולא כל חברי האליטה האירופאית מסכימים לשחק לפי הכללים שאמריקה מכתיבה. מנהיגים עולים כמו אלה בצרפת, אשר יותר מזוהים עם יבשת אירופה ופחות חשים את עצמם קוסמופוליטיים, מתנגדים למהלך המוכר, ושואבים השראה מעלייתו המטאורית של טראמפ.

כבר כתבתי רבות על האיחוד האירופי שעתיד להתפרק ועל הברקזיט שיהיה הצעד הראשון במהלך, גם צפיתי שטראמפ יעלה לשלטון ויביא עמו רוח חדשה, אבל בסופו של דבר, לאחר שהעשירון העליון יעשוק את מעמד הביניים באירופה ובארה"ב, ייווצר חלל חברתי עצום. כבר עכשיו רבע מהצעירים במדינות האיחוד האירופי, המכונים גם "הדור האבוד של אירופה", מוגדרים כמובטלים…

מלחמת מעמדות

הטבע האגואיסטי של האדם מתפתח בקצב מסחרר, והוא לא יותיר מטבע שחוק אחד בכיס האחר. בעל הסולם כתב בהרחבה כיצד בעלי האמצעים ברוסיה הקומוניסטית לא השאירו פרוטה לפרולטריון, "אפילו להבטיח להם את לחם חוקם, ולכסות את מערומיהם" ("כתבי הדור האחרון"). באמריקה מגמה זו קורמת עור וגידים, וכשישים אחוזים מהאוכלוסייה צונחים במדדים אל מתחת לקו הממוצע, אל המעמד הנמוך. רק לסבר את האוזן, כל אמריקני שמיני מתקיים היום על תלושי מזון של 1.6 דולר ליום. תהליך דומה קורה באירופה, על אף שסין והיא קיבלו מארה"ב בעלות על הקמת מפעלים ופיתוח תעשייה אדירה לייצור מוצרים.

אולם כעת, כאשר המצב הכלכלי בשפל וכמעט ולא נותר למי למכור וממי לקנות, קם מנגד הימין: טראמפ בארה"ב, לה פן בצרפת, וגם בגרמניה, בהונגריה, ביוון, בפולין ובספרד, גוברים הקולות של הרצון להחזיר את הלאומיות למרכז השיח הציבורי. כולם רוצים לנווט את הכלכלה העולמית, כך שהיא תשרת את האינטרסים של כל מדינה באופן מקומי ולא תשרת את האליטות הבינלאומיות.

כך מתגבשים באנושות שני מחנות מאוד ברורים: אליטה בינלאומית שחולשת על המפעלים, הבנקים והבורסות למיניהן ומלקקת את השמנת שמפיק בעמל רב מעמד הביניים, ומנגד העם – מחנה עצום שיורד ברמת החיים, מידרדר כלכלית כתוצאה מהמשאבים שנגזלו ממנו, והולך ונעשה לאומני יותר ויותר.

לא ניתן לחזור אל הפריחה שהתקיימה כאן לפני שלושים שנה – עולם גלובלי השרוי בתלות הדדית וגבולות סגורים בין כל מדינה ומדינה, או לחילופין לנסות להעתיק בחזרה את התעשייה המשגשגת באסיה אל ארה"ב ואירופה. התעשייה השתנתה ללא היכר והיא אינה רווחית במתכונתה הנוכחית. דולר אחד ביום שמשביע פועל אסייתי, לא יכול לספק פועל מערבי ממוצע. כאשר העננים מתקדרים באופק, מה יש כבר לאזרח האירופאי או האמריקני להפסיד? לפתע הצטרפות למפלגה נאצית, מחאה כנגד גלי ההגירה או הבעת עמדה לאומנית ואף גזענית בפומבי כנגד תרבות זרה, נראות כמו פעולות נורמטיביות. עד לאן יכולות להפליג התנועות הללו? עד כמה יכול המצב עוד להחריף? לצערנו, במקרים כאלה המשבר הכלכלי והסכסוכים החברתיים מובילים בדרך כלל למלחמת עולם קשה, כפי שההיסטוריה הוכיחה כבר פעמיים בעבר, אלא שאז… ברור שכולנו נצא נפסדים.

משמעות חדשה לאנושות

עלינו להפנים כי הציוויליזציה המתפוררת לנגד עינינו היא תהליך מחויב המציאות. העולם שרוי במשבר עמוק יותר ממה שגלוי לעין. תם עידן הקפיטליזם הגס, אשר מושתת על הטבע האגואיסטי הנצלני שהחל לצמוח עוד בימי ממלכת בבל העתיקה לפני כ-3,500 שנה. אז הונחו לראשונה היסודות לשיטות המסחר ולשימוש בכסף ובמיסוי שהתפרשו על פני תבל, אך כיום הכסף הופך לחסר ערך בעיני מי שמחפש אחר משמעות החיים. צרפו למשוואה את תהליכי הגלובליזציה, את הטכנולוגיה המתקדמת ואת המדפסות התלת-ממדיות שכובשות את העולם, המסקנה היא שיהיה צורך קטן מאוד בכוח אדם לייצור.

מה שחסר היום לבני האדם הוא תחושה של אושר ושל ביטחון כלכלי, ולא עוד כמה דולרים בחשבון הבנק, לכן לא יועילו כל הניסיונות לבצע שינויים מלאכותיים בכלכלה העולמית. השאלה הקשה שצריכה להעסיק את מנהיגי העולם ודורשת פתרון מיידי היא, איך נטפל במיליוני בני האדם חסרי המעש והמובטלים, שמיום ליום מתאגדים בקבוצות ניאו-נאציות או במשטרים דיקטטוריים?

כפי שראינו בעבר, דווקא יפי הנפש "הזכים" לכאורה, אלה שעד כה הגדירו עצמם כליברליים, עלולים לאבד את צביונם האנושי ולהפוך אכזריים מאין כמותם. בעל הסולם כתב עוד בשנת 1942 ב"כתבי הדור האחרון", כי "העולם בטעות מחשיבים את הנאציזם לתולדת גרמניה בלבד, אבל הוא תולדה של הדמוקרטיה… שגם הדמוקרטים מוכרחים לכפור בדת, בנימוס ובמשפט השלום, ובזה כל האומות שוות". עם סיום הבחירות הדמוקרטיות בארה"ב, ראינו כיצד מיליוני "דמוקרטים ליברלים" יצאו לרחובות, רומסים את האידאולוגיה שגדלו על ברכיה, מתנגדים לשלטון שנבחר על פי חוק, ומוכנים לנפץ חלונות ראווה כי תוצאת הבחירות לא תאמה את דעתם. מנגד מתעוררים תומכי הימין הקיצוני בארה"ב ומפזרים שנאה ופחד, והאומה האמריקנית מפוצלת מאי פעם וחוששת לעתידה.

אנחנו ניצבים בפני עידן חדש, דור אשר מתקדם לקראת שינויים מרחיקי לכת, וחשיבותו מכרעת כלפי עצמו וילדיו וכלפי הבאים אחריו. אם לא נפעל במהרה, יבואו זעזועים גדולים, בפרט למדינת ישראל שתלויה בקשר הדוק באירופה ובאמריקה. כל תזוזה קלה שם, מיד תגרום להרס מוחשי כאן.

תעשייה אנושית חדשה

הפתרון השלם למשבר שעתיד לפקוד אותנו הוא תוכנית הבראה אוניברסלית. כלומר, תוכנית לאומית-חברתית-חינוכית לאחדות האנושות השסועה, שתכלול פתרון קבוע למצוקת האבטלה, לשחיקה במעמד הביניים ולהיעלמותו של מעמד הפועלים. תוכנית רב-שלבית, יסודית ואמפירית, שתרחיק לכת ואף תנסה לגבש חקיקה, שתציע את עקרונות החיבור כיסוד להבראת החברה האנושית.

"חוק החיבור" הוא בפועל תוכנית ממשלתית שתמצא את הדרך איך להשפיע וליצור סביבה "מחייבת" עבור אזרחי ארה"ב ואירופה, ומטרתה לתת לאזרחים כלים ליצור למענם סביבה תומכת שתסייע להם ללמוד להתחבר זה לזה ולהתחשב בזולת. מדובר בתהליך חינוכי שישפיע על החברה כולה, ובעזרתו נכיר את עצמנו ואת הסביבה שבה אנו חיים, נוכל לחלוק בידע שייצור מודעות משותפת ותחושת שייכות למערכת אחת.

תארו לעצמכם שבכל בוקר ולאורך היום כולו נשב סביב שולחן עגול, נלמד על העולם הגלובלי ועל טבע האדם, נשוחח כיצד לחזק את התקשורת הפנימית בינינו, נתקשר איש אל רעהו וניתן להרגשת החום להתפשט ביחסים בינינו.רוח האחדות תהיה התוצר החדש, וההשתתפות במפעל החינוכי האדיר שיכשיר אותנו אליה היא למעשה עבודתו החדשה של האדם. כוח החיבור החיובי שנייצר ונייצב בינינו יהפוך לתעשייה אנושית חדשה, והוא יספק לכל איש פרנסה מבחינה רגשית ונפשית בדמות אושר, שמחה, רוגע ושלווה. בחברה כזאת בני האדם לא יהיו מודאגים כלל ממזון, לבוש, בריאות, חינוך, דיור, רכב, בידור וכל שירות סוציאלי נוסף. כל אלה יכולים להיות מסופקים על ידי עשרה אחוזים בלבד מעובדי מדינה מתחלפים, האיכותיים ביותר בתחום.

כחלק ממסגרת הלימוד היומיומית תפעל מערכת חוגים עשירה בתוכן, באמצעות סדנאות מקצועיות מעשיות חווייתיות כמו: חוגי ספורט, נגינה, אומנות ועוד, שימלאו את זמנם של הילדים והמבוגרים כאחד, ודרכן הם ירכשו כלים ליצירת קשר נכון עם הזולת ולהתנהגות מתוקנת בחברה. "הרעות הגדולות המתרחשות בין אדם לאדם נובעות מן הבורות והיעדר הידיעה. אילו היתה לאדם ידיעה המתייחסת לצורה האנושית, היה נבלם כל הנזק שנגרם לעצמו ולזולתו" (הרמב"ם, "מורה נבוכים", חלק ג', י"א).

פרויקט כזה דומה בהיקפו למערכת לימוד אקדמית, והוא ילווה בהרצאות, בקורסים מקוונים, בסדנאות חווייתיות במעגלי שיח, שיגבירו את המודעות לעולם הגלובלי שבו אנחנו חיים. כמו כן, המהלך הלימודי יכלול גם מבחנים, שאלונים ועבודות בית שיאפשרו לאדם למדוד את התקדמותו בשיפור מערכת היחסים בינו לבין החברה. במקביל יעשה שימוש מושכל ומועיל במדיה: פרסום תכנים שיאדירו את ערכי האחדות ושימוש בהשפעה העצומה של מערכת התקשורת על מנת ליצור סביבה טלוויזיונית ודיגיטלית תומכת לתהליך.

המוצר: אחדות

"יוזמה חינוכית" כזו מבוססת על חוקי הטבע הגלובלי שמלמדת חכמת הקבלה. האחדות היא המבנה היסודי ביותר בטבע. הטבע שואף לאיזון, לשוויון ולשלמות, ומכיוון שבני האדם הם חלק מהמעגל של הטבע, גם עלינו חלה החובה לפעול בשוויון ובהתחשבות הדדית. ההבדל היחיד הוא שבמקרה שלנו עלינו לעשות זאת באופן מודע בעזרת תהליך חינוכי. אם נבנה בינינו קשרים הדדים שיתאימו לחיים בעולם הגלובלי שמתגלה לנו היום, ללא ספק נעורר את כוח החיבור החיובי הטמון בינינו, וכך נזכה להבנה ולהרגשה שיסייעו לנו להחליט נכון ולהצליח בכל דרכינו. "האחדות החברתית עשויה להיות מקור לכל אושר והצלחה" (בעל הסולם, מאמר "החירות").

עבור מנהיגי העולם, תוצר לוואי של היוזמה הזו עשוי לסייע לפתרון בעיית האבטלה הגוברת: בעזרתה ייווצרו מקומות עבודה רבים, תוקם תשתית רחבה ואחידה שתכלול את כל המגזרים ותפעל במגוון המסגרות החברתיות – החל מגני ילדים, בתי ספר, אוניברסיטאות, מקומות עבודה, לשכות אבטלה, דרך כלי התקשורת וכלה בבתי חולים ובבתי אבות. אזרחים אשר ייקחו חלק בתוכנית החינוכית-חברתית יזכו לסוג של תמריץ ולהטבות מהמדינה – מהלך שישתלם כלכלית לכל מנהיג ויסייע לו להשליט סדר חברתי.

יתרון נוסף למנהיגים הוא שבני האדם יפסיקו לייצר מוצרים חסרי ערך רק כדי להזין ולהניע את תרבות הצריכה, היחסים החיוביים ייצרו אווירה חברתית חיובית ורגועה שתוריד את אחוז האלימות והפשע, ובדרך זו נמעיט במוסדות אכיפה כמו: משטרה, בתי משפט ובתי סוהר, ונחסוך מיליונים למדינה. בעזרת קידום אידיאולוגיה שקוראת לאחדות, "יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי כל איש לא ידאג כלל לטובת עצמו אלא לטובת הזולת" ("כתבי הדור האחרון"), והמדינה תהפוך לקהילה משפחתית גדולה, הבעיות הלאומיות והפרטיות ייפתרו בהדרגה, וכוח החיבור ירפא את המדינות הפצועות עד לאיחוי מלא. אז מי מבין מנהיגי העולם מסוכן לעולם? זה שישכיל אחרון ליישם את השיטה בארצו…