מעט אחרי אחת בלילה, ב-26 באפריל 1986, החל להתממש אחד מתרחישי הזוועה של העולם. הכור הגרעיני בצֶ'רנוֹבִּיל התפוצץ כתוצאה מניסוי כושל, קרינה רדיואקטיבית ברמה גבוהה פי עשרה מהרמה בהירושימה השתחררה, ואזור עצום הפך לקטלני עבור 350 אלף התושבים.
תוך ימים ספורים, אחרי ניסיונות של המשטר הסובייטי להסתיר את התאונה הגרעינית החמורה ביותר בהיסטוריה האנושית, הפך המקום לעיר רפאים. מאות אלפים פונו מבתיהם, וצ'רנוביל הנגועה הוגדרה לפי הערכות המדענים כלא ראויה למחייה למשך 20 אלף השנים הבאות.
כנגד כל היגיון אנושי, כעבור עשור אחרי האסון, החלה לנבוט צמחייה מתוך החורבות. המעבדה האבולוציונית של העולם הפכה שמורת טבע פורחת. השדות צמחו פרא, עצי היער שיקמו את עצמם, ובד בבד החלו להופיע באזור מגוון בעלי חיים: זוחלים, עופות ומינים שונים של יונקים, שחלקם לא חיו באזור שנים רבות קודם לאסון.
אם נתבונן על קורותיו של כדור הארץ מנקודת ראות של חוקי הטבע, נראה שהוא קם כעוף החול ממצבים בלתי מתקבלים על דעת האדם – עוד יותר מאסון צ'רנוביל. הייתה תקופה בהתפתחות שכדור הארץ רעש כהר געש, הייתה תקופה שרוב שטחו היה מכוסה קרח, והייתה תקופה שמי תהום כיסו את פני כל הארץ. אולם מכל עידן ותקופה יצא כוכב הלכת שלנו מחוזק ובריא הרבה יותר מהשבר שקדם לו.
לפי חכמת הקבלה, וכאן חלק מאנשי המדע יהנהנו בראשם בהסכמה, ביקום קיימים כוחות ריפוי ואיזון אינסופיים. כשהאדם אינו מתערב בדומם, בצומח ובחי, הדברים מסתדרים בהרמוניה. אנחנו פועלים ברשת כוחות שאין לנו הבנה רבה בהם, ומתוך כך אנחנו עלולים לגרום נזק לכדור הארץ בפעולותינו ובמחשבותינו, גם אם כוונתנו טובה לכאורה. כשרוח האדם האנוכית וההרסנית נוטשת אזור כלשהו, הוא מתמלא חיים. כמו בדוגמה של צ'רנוביל, כשצל הקרינה החל להתפוגג ולא הייתה הפרעה אנושית כלשהי, שבו והתפתחו מינים חדשים של צמחים ובעלי חיים, כאלה שחשבנו שזהו, נכחדו ואינם. מאיפה צצו? מהאוויר.
הטבע עשוי כוחות רבים, גלויים וסמויים, שמן המיזוג והתקשרות הטבעית שקיימת ביניהם, מתקבלות כל צורות הטבע: מתהווה הדומם, נוצרים הצמחים, נולדות החיות. ברגע שלא הורסים את הכוחות הללו, שעוזבים אותם לנפשם, הם פועלים ומולידים את כל אותם הזנים שצריכים להתקיים במדרגת האבולוציה הנוכחית. זהו חוק טבע: כל נקודת חיבור ברשת, כל מקום הצטלבות, חייב להתמלא ולהוליד דבר מה, דומם, צומח או חי. בכל רמה הטבע מתבסס על תכונות שונות ומנוגדות המתקשרות נכון כדי ליצור איזון, ולאפשר צורת חיים מתקדמת יותר. הקיטוב והאחדות הם דרך הטבע.
הדומם, הצומח והחי סרים למרוּת הטבע העליון, ממלאים את חוקיו ופועלים בהרמוניה. כלומר, הם לוקחים בדיוק את מה שהקיום שלהם מחייב, ואת השאר מעבירים הלאה, אל הבא בשרשרת הטבע. כך נוצרת מערכת עגולה ומאוזנת. היוצא מין הכלל בתוך הטבע הוא האדם, הפועל בהיפוך – נותן מה שהוא מוכרח לתת, ולוקח כמה שיכול, ללא שום התחשבות בשאר הבריות, ללא הבנה שלמעשה הוא בוזז את עצמו, כיוון שהוא חלק אינטגרלי ממערכת הטבע, חלק מהמעגל הסגור.
דוגמת צ'רנוביל מלמדת על טבענו הנוכחי, המנוגד בכול לתכונות הטבע. הרע הטמון ביחסים בינינו – הפילוג, היוהרה והזלזול זה בזה – מייצר קרינה על שאר חלקי הטבע: הדומם, הצומח והחי. עלינו רק ללמוד כיצד הטבע פועל, ומתוך כך נדע איך לתקן.
אם נדאג להיות שותפים לאקולוגיה כזו שהדומם, הצומח, החי – והאדם בראשם – פועלים יחדיו על מנת להיות חלק מועיל בטבע העגול והשלם, ואם נתקשר נכון בינינו ובין כל רמות הטבע, נוכל להיכנס אל פנימיות הטבע, אל האלוהות. שם נרגיש איך היחסים בינינו פורחים ונושמים, וכל רגע מתחדש ונברא מחדש. גן עדן של ממש.