בן 35 הוא הופיע בצפת אפוף מסתורין והוד, ובמהלך שנתיים וחצי בלבד עד למותו הפתאומי, הוא שינה את פני ההיסטוריה וחולל מפנה אדיר. בזכותו נפתחה חכמת הקבלה לכל אדם שיחפוץ בלימודה ולא עוד ליחידי סגולה בלבד. האר"י הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי, גדול מקובלי צפת, הלך לעולמו היום, ה' באב, לפני 444 שנים. הוא הותיר אחריו שיטת לימוד ומסר אקטואליים, שהותאמו לימינו על ידי "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג
"אילו מצאתי בכם אפילו צדיק אחד בלבד, לא היו מסלקים אותי מהעולם הזה קודם זמני," אמר בפנים מלאות צער האר"י הקדוש לתלמידיו, רגעים ספורים לפני פטירתו.
הרב יצחק הכהן, שישב לצד מיטתו של האר"י, מירר בבכי, "מה נעשה מכאן ואילך?"
ענה לו האר"י: "תאמר לחברים בשמי, שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו שלימדתי, כי לא הבינו אותה כראוי, ואמנם הרב חיים ויטאל (הרח"ו) יעסוק בה לבדו בלחישה בסתר."
הרב יצחק הכהן התקשה לכבוש את רגשותיו, ושאל בסערת רגשות: "האם אין עוד תקווה?"
"אם תזכו, אבוא ואלמדכם," ענה האר"י.
"איך תבוא ותלמדנו, אחרי שאתה נפטר מהעולם?!" שאל שוב יצחק הכהן.
"אין לך עסק בנסתרות," השיב האר"י ותכף נפטר, והוא בן 38 שנים בלבד! (*מתוך הספר "שער הגלגולים").
Yaakov Naumi | Flash 90
הזוהר – כל עולמו של האר"י
האר"י היה גדול מקובלי צפת במאה ה-16 ואחת הדמויות המרכזיות והמשמעותיות ביותר בתולדות עם ישראל וחכמת הקבלה. הוא נולד בירושלים בשנת 1534. אביו נפטר כשהיה בן שמונה, וכתוצאה מכך סבלה המשפחה מקשיים רבים. כדי להיטיב את מצבם החליטה אמו לעבור לגור עם אחיה במצרים. שם התגורר האר"י רוב חייו, והתעמק בלימוד ספר הזוהר.
לאחר שהשיג מדרגות רוחניות עצומות ומתוך הבנה מיוחדת ונסתרת של התפתחות האנושות, חש כי הבשיל והגיע הזמן לגלות. לשם כך עלה לישראל והתיישב בצפת. האר"י ידע כי הוא עתיד לפגוש את רבי חיים ויטאל, תלמידו הנאמן, ומי שלימים יכתוב את דבריו ויפיץ את חכמתו לעולם.
כך בשנת 1570, בהיותו בן 36, עולה האר"י לארץ ישראל ומתמקם בעיר המקובלים צפת. מאות שנים חלפו מאז תקופתו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) וחבורת הזוהר, שנים שבהן חיכתה האנושות למורה הדרך המתאים שיפתח את המדרגה הרוחנית הבאה של חכמת הקבלה. הגעתו של האר"י לישראל ופרסום ספר הזוהר ברבים היו סימן ברור לכך שהגיעה העת.
ניצוץ הרשב"י
עם הגעתו לצפת החל האר"י ללמוד אצל המקובל הגדול באותם ימים, רבי משה קורדובירו (הרמ"ק). אולם בתוך זמן קצר התחלפו השניים בתפקידים – האר"י החל ללמד את קבוצת המקובלים, ואילו הרמ"ק למד מפיו.
רבי משה קורדובירו היה הראשון שהכיר בגדלותו של המקובל הצעיר, ושימש לו כחבר וכתלמיד: "דעו לכם, שאיש אחד היושב פה יקום אחריי ויאיר עיני הדור בחכמת הקבלה. אם בימיי היו הצינורות סתומים, בימיו הצינורות יתגלו. ודעו שהוא אדם גדול, ניצוץ הרשב"י," נהג לומר לכולם.
האנושות באותה תקופה נכנסה לסחרור שלא היה כדוגמתו. תקופת ימי הביניים תמה, התחילה תקופת הרנסנס והביאה להתפתחות ולשינויים מהפכניים בטכנולוגיה ובתעשייה. האגואיזם האנושי התפרץ ודחף את העולם להתפתחות מואצת, וגם לסערות רבות. מאתיים שנים לאחר מכן עתידה האנושות לחוות שינויים קיצוניים ואכזריים באירופה, בעיקר מרידות של אזרחים ומלחמות עקובות מדם.
האר"י, שחזה את השינויים הצפויים בטבע האנושי, הבין שכדי למנוע את הסבל העצום, עליו לפתח במקביל נתיב של התפתחות רוחנית שיאזן את התפרצות האגו. לשם כך הוא התאים את חכמת הקבלה, והפך אותה משיטת חיבור שעד אז יועדה והותרה רק ליחידי סגולה, לשיטה מדעית, כמעט אקדמית, שאם תילמד נכון ובהתאם להנחיותיו, יוכלו ויצטרכו לעסוק בה המונים. שיטת התיקון שפיתח (ונלמדת עד היום) הובילה למפנה חסר תקדים בהתפתחותה הרוחנית של האנושות, ושינתה לחלוטין את פני ההיסטוריה.
השרביט עובר אל רבי חיים ויטאל
שנתיים וחצי בלבד הספיקו לאר"י כדי להותיר חותם עז בהיסטוריה של המחשבה הקבלית. עם זאת, הוא מעולם לא העלה את דבריו על הכתב. כל משנתו הקבלית מוכרת לנו רק מכתבי תלמידיו, שהבולט והמרכזי שבהם הוא ממשיך דרכו, הרב חיים ויטאל (הרח"ו).
כמו רבי אבא שהיה לצדו של רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י) כדי לרשום את דבריו שפורסמו בספר הזוהר, כך רשם הרח"ו מפי מורו את כל התורה שידועה לנו כיום כקבלת האר"י.
"קודם שהאדם יסדר תפילתו, צריך שיקבל עליו מצוות "ואהבת לרעך כמוך", ויכוון לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל, ותוכל לעשות פרי. וצריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאילו הוא איבר מן החברים שלו. ואם יש איזה חבר בצרה, צריכים כולם לשתף עצמם בצערו, ויתפללו עליו. וכן בכל תפילותיו ודרכיו ודבריו ישתף את חברו עמו. ומאד הזהירני מורי ז"ל בעניין אהבת החברים שלנו" (*"שער הכוונות").
הרח"ו לא הוסיף דבר מעצמו על דברי האר"י; כאשר לא היה בטוח בהבנתו את דברי מורו, ציין זאת במפורש. בין כתביו המרכזיים של האר"י ניתן למצוא את ספר "עץ החיים", המתאר את כל מערכת העולמות העליונים ואת חוקי הבריאה כשיטה מדעית ברורה, וכן את "שמונה שערים", סדרת ספרים הכוללת בין היתר הסבר על גלגולי הנשמות.
ממשיכי דרכו
"האר"י הקדוש היה משיח בן יוסף, לכן היה יכול לגלות כל כך הרבה חכמה", כך לדברי הרב יהודה אשלג. חכמתו הרבה מסמלת את התפר בין התחלת היציאה מה"גלות", שמאופיינת בפילוג גדול בין בני האדם, ועד לתחילת ה"גאולה", המאופיינת באחדות נפלאה בכלל המין האנושי. "אם היה לי לשון מדברת גדולות, הייתי משבח אותו יום יום, שנגלתה חכמתו כמעט כמו ביום אשר ניתנה התורה לישראל."
"בעל הסולם" היה הראשון במאה ה-20 שהגיע למעמד הרוחני של האר"י, ולכן יכול היה לפרש את כתביו למען הדור שלנו. הוא יצר מהם חיבור מופלא בשם "תלמוד עשר הספירות", ובהקדמתו כתב שהספר נועד לאפשר לכל אדם בימינו למצוא את התשובה לשאלה "לשם מה אני חי?"
השאלה מעולם לא נמוגה, והיא חבויה בלב כל איש. כשם שבתקופתו של האר"י פרצו משברים עזים שטלטלו את האנושות ועוררו ברבים את השאלה, כך הם שבים ופוקדים גם בימינו: שרשרת פיגועי הטרור ברחבי העולם, התעוררות האסלאם הקיצוני, דעיכת האיחוד האירופי, הקיטוב המעמיק בין המגזרים והקהילות וכן הלאה. דווקא הלימוד והקריאה לפי השיטה הייחודית שפיתח האר"י, עם פירושו של "בעל הסולם", ממשיך דרכו, נותנים מענה למשמעות החיים. הם מעלים מיד את האדם אל הרוחניות ומאפשרים להרגיש את האחדות על פני הפירוד ששולט בנו ומביא להרס עולמי.
"ולו עמי שומע לי, בזמן אשר הרע גובר, היו שוקדים כל ימיהם ללמוד ספר הזוהר וכתבי האר"י, והיו מבטלים את כל הגזרות הרעות, והיו ממשיכים שפע ואור" ("נוצר חסד"). די לנו ללמוד משני גדולי הדור אשר סללו למעננו את הדרך להשגת האושר, השלמות והנצחיות, כדי לבנות בינינו את הקשרים הנכונים לחיים טובים, ולטפס במעלה הסולם הרוחני שהציבו בעבורנו – "סולם שראשו מגיע עד השמים."
*למקורות ועוד בשבח האר"י הקדוש