תמונות הטבח בחלב שוטפות את העולם, והולכים וגוברים הקולות השואלים: איך אנחנו, עם ישראל, שחווה על בשרו שואה אכזרית באירופה, יושב בצד ושותק?! האם מוטל עלינו להוציא את העגלה מהבוץ? הרב לייטמן מציע אלטרנטיבה המבוססת על חכמת הקבלה
בימים אלו מסיימים שניים את תפקידם ההיסטורי: נשיא ארה"ב היוצא, ברק חוסיין אובמה, ומזכ"ל האו"ם היוצא, באן קי מון.
השניים מגישים לאנושות תוצר כהונתם רבת השנים את הטבח הנורא בעיר חלב בסוריה. אובמה, חתן פרס נובל לשלום, צופה בחיבוק ידיים באסון שהתחיל במשמרת שלו, ומגבב מילים המנסות לתרץ את התעלמותו מגודל המחדל. העדויות למדיניות ההרסנית שהתווה ברחבי העולם במהלך כהונתו הולכות ונערמות, ולא ניתן עוד להתעלם מהן. האביב הערבי פירק את רוב מדינות ערב והפך אותן למדינות הפקר. מאות אלפי הגברים, הנשים והילדים שנרצחו, ועשרות המיליונים שנותרו חסרי בית, הם רק חלק מן הכישלון הצורב שמכתים את מורשתו ההרסנית של אובמה, שעתיד להיחקק לרעה בספרי ההיסטוריה. את הנזק הגלוי לעין שהותיר, יידרשו עוד יובלות כדי לתקן.
גם האו"ם יכול היה להוביל החלטות ופעולות נמרצות יותר על מנת לסייע הומניטרית לסוריה ולצמצם את היקף הזוועה. השבוע, בנאום פרידה מפתיע, הודה סוף סוף המזכ"ל הפורש, באן קי מון, כי בתקופתו העדיף האו"ם לנגח באופן אובססיבי את מדינת ישראל, "האו"ם מוטה נגד ישראל, ומספר ההחלטות נגדה חסר פרופורציות". בשש השנים האחרונות העביר האו"ם 8 החלטות המגנות את המשטר הסורי הטובח בעמו, לעומת 223 החלטות המגנות את מדינת ישראל!
גם האו"ם יכול היה להוביל החלטות ופעולות נמרצות יותר על מנת לסייע הומניטרית לסוריה ולצמצם את היקף הזוועה (צילום: רויטרס)
הדבר החיובי היחיד שניתן לזהות על רקע המראות המזעזעים של קברי האחים, ההפגזות ושפיכות הדמים ושל האזרחים הסורים החפים מפשע הנסים על נפשם, היא ההכרה בטבע האנושי של כולנו, כטבע אגואיסטי אכזר. קשה ככל שתהיה, האנושות מתחילה לגלות את האמת, ואינה מוכנה להישאר אדישה, להיכנע ולהמשיך לצרוב בתודעתה את התמונות הקשות.
ההרס וההשמדה בסוריה מדגימים היטב לאן עלול העולם כולו להידרדר אם נמשיך לאפשר לטבע האנוכי לנהל אותנו בדרך אגואיסטית משולחת רסן. במקרה הזה, כמו בכל מחלה, דווקא גילוי הרע יכול לדחוף את ההתפתחות שלנו לעבר הטוב. הבחירה נמצאת בידינו: להמשיך להידרדר במורדות הפירוד, או לעבור לנתיב המהיר – לדרך החיבור שמציעה חכמת הקבלה.
הכוח המחבר והכוח המפריד
לפי חכמת הקבלה, המין האנושי עובר תהליך התפתחות ממושך שמטרתו להגיע לתכלית אחת: בנייה של חברה אנושית מאוחדת אשר מתנהלת כמו משפחה אחת גדולה.
בדרך להשגת המטרה מניעים אותנו במקביל שני כוחות מנוגדים: הכוח החיובי והכוח השלילי. בני האדם מתפתחים על ידי הכוח השלילי שמטפח בהם את הרצון האגואיסטי שהולך וגובר ומפריד אותם איש מרעהו, "האגואיזם, האהבה העצמית, הוא כללות כל הרע" (בעל הסולם, "מהות הדת ומטרתה"). אולם כל הייחודיות שלנו כבני אדם היא לפעול באופן מודע, לאזן את הכוח השלילי ולבנות מעליו את הכוח החיובי, כוח החיבור. כוח זה אינו טבוע בנו, אבל מתוך מאמץ לבניית קשרים חיובים בינינו אפשר לחולל אותו. כשאנחנו מתחברים יחד, אנחנו משתווים אל כוח האחדות החיובי השורה במערכת הטבע ההרמונית, וכמו כלים שלובים אנחנו דולים כוחות חיוביים שמסוגלים לאזן את מערכות היחסים השליליות שלנו.
השבוע, בנאום פרידה מפתיע, הודה סוף סוף המזכ"ל הפורש, באן קי מון, כי בתקופתו העדיף האו"ם לנגח באופן אובססיבי את מדינת ישראל(צילום: רויטרס)
בכך בדיוק עוסקת חכמת הקבלה – השיטה המפורסמת בת אלפי השנים שמלמדת צעד אחר צעד כיצד לעורר את הכוח החיובי. אברהם אבינו היה הראשון שגילה ופיתח אותה בבבל העתיקה לפני כ-3,500 שנה, והבבלים הראשונים שיישמו את שיטתו נעשו ברבות הימים לעם ישראל.
מרגע זה הוטלה משימה על הקבוצה הרוחנית החלוצית באנושות: להיות "אור לגויים", לשמור על גחלת האחדות מעל הרגשת הפירוד שכל הזמן גוברת, ולשמש בכך דוגמה ומופת לשאר העמים, עד אשר יתקבצו יחד כל הגויים למשפחה אחת גדולה. "מוטל עלינו להיות דוגמה טובה לעולם משום שאנו מוכשרים יותר מכל האומות. לא משום שאנו אידאליסטים יותר מהם, אלא משום שסבלנו מן העריצות יותר מכל האומות. על כן אנו מוכנים יותר מהם לבקש תחבולה שתכלה העריצות מן הארץ" (בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון").
מודעות לאחדות
לדרך החיבור יש שני יתרונות משמעותיים: היא מהירה והיא לא כרוכה בצער ובייסורים. אם ברצוננו להאיץ את תהליך ההתפתחות שלנו ולזכות לחיים טובים ומאושרים, עלינו לזרז את ההכרה ברע. אין צורך לחכות לאגו האכזר שיתגלה, נוכל לאתר אותו מראש.
ההרס וההשמדה בסוריה מדגימים היטב לאן עלול העולם כולו להידרדר(צילום: רויטרס)
כל עוד נמשיך לצעוד על דרך הפירוד, האנושות תמשיך להתנהל כמו מטוטלת מנקודת קיצון אחת לנקודת קיצון אחרת. הרמב"ם כתב: "הרעות הגדולות המתרחשות בין אדם לאדם, נובעות מהבורות, מהיעדר הידיעה. אילו היתה לאדם ידיעה המתייחסת לצורה האנושית, היה נבלם כל הנזק שנגרם לעצמו ולזולתו, כי בידיעת האמת מסתלקות האיבה והשנאה ומתבטלת פגיעתם של בני אדם זה בזה" (הרמב"ם, "מורה נבוכים").
לצד קמפיינים הומניטריים המעודדים מתן סיוע לפליטים ולילדים הסורים, עלינו לצאת בקמפיין חינוכי ענק שיפגין כיצד האגואיזם השלילי משחית כל חלקה אנושית טובה, רומס את מערכות היחסים בקרב בני המשפחה, בין הקולגות במקום העבודה, מפרק חברויות ומפורר עמים ומדינות.
אובמה, חתן פרס נובל לשלום, צופה בחיבוק ידיים באסון שהתחיל במשמרת שלו(צילום: רויטרס)
על המסרים להיצמד לרוח שהכתיבו חכמי הקבלה: "האחדות החברתית – מקור כל האושר וההצלחה, הפירוד – מקור כל הפורענות והרע" ("בעל הסולם", "החירות"). המודעות הציבורית צריכה לעלות. עליה לעודד את האדם להתעלות מעל הטבע האגואיסטי הצר, ולגרום לו לשקול שוב את צעדיו בטרם יפנה בטבעיות לניצול האחרים לטובת עצמו. קמפיין מוצלח יוקיע ביטויים אגואיסטיים גסים, ובהדרגה יכול להביא לחיסול האויב השקט שמחבל ביחסים בינינו ומאיים להשמיד אותנו. דווקא כאן ניתן לתת חופש ליצירה: פוסטים, סרטונים, תמונות ושירים צריכים לשטוף את הרשת ולחזק את המודעות בקרב הגולשים לעובדה שהאגו הוא הגורם המזיק. אז סוף סוף נראה שינויים מרחיקי לכת ברחבי ישראל, שיצמצמו בהדרגה את שפיכות הדמים ברחבי העולם.
תוכנית הטבע
את ההשראה למסע פרסומי כזה אני שואב מגדולי המקובלים, שהתבססו על תוכנית הטבע ועל הכוחות שפועלים בה. בעל הסולם כתב בעיתון "האומה" שהפיץ בירושלים עוד בשנות הארבעים: "צריכים לארגן תעמולה, בדרך מדעית ובדרך מעשית, שתשריש בדעת הציבור, שכל חבר שאינו מצטיין באלטרואיזם, הוא כמו חיה טורפת, שאינו ראוי לבוא בחבר האנושות, עד שירגיש את עצמו בתוך החברה כמו רוצח וגזלן. ואם נעסוק בתעמולה מתאימה באופן שיטתי, לא יהיה צורך לתהליך ממושך כל כך" (בעל הסולם, "האומה").
מי שצריכים ליזום, להפיק ולהוביל את הקמפיין בראש חוצות הם דווקא אנחנו, היהודים. אנחנו קיבלנו את שיטת החיבור, חכמת הקבלה, לפני אלפי שנים, ובנו טמון הידע שהעולם דורש. זו חובתנו המוסרית, האנושית, היהודית והרוחנית כלפי העולם. כמו שכותב הרב קוק: "תעודת ישראל היא לשכלל את צורת המין האנושי" (הראי"ה קוק, "תעודת ישראל ולאומיותו"), ומוסיף בעל הסולם: "הפצת חכמת הקבלה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלוקים בקרב ישראל" (בעל הסולם, "שופר של משיח").