רצח גדליה בן אחיקם, הוא ההתנקשות הפוליטית הראשונה שבה יהודי רוצח יהודי. הרצח, שנחשב לאסון לאומי, הוביל לסיום האוטונומיה היהודית בארץ ישראל והשלים את חורבן הבית הראשון. שנאת החינם קטעה את התקווה להתחדשות ולבניין היישוב היהודי, והביאה לתחילת גלות בבל. האם הפקנו את הלקח הנדרש מאז?
הרצח הפוליטי הראשון התרחש במצפה באזור מדבר יהודה לפני 2,588 שנה בדיוק. ממלכת יהודה נכבשה על ידי הבבלים, בית המקדש הראשון נחרב, ונבוכדנצר מלך בבל שלט. בארץ, הבבלים החריבו את ירושלים, הגלו את רוב אנשי האצולה היהודית אל בבל (עיראק של היום), וריכזו בשטחי יהודה את הפועלים העניים שנותרו על מנת שיספקו מזון לחיילים ששהו במקום.
נבוכדנצר מינה את גדליהו בן אחיקם, בן למשפחה מכובדת מיהודה, לנציב יהודי מטעמו. תפקידו היה לפקח על הסדר החברתי בקרב המיעוט הכבוש שנשאר, מעין "שגריר לענייני יהודים". גדליה חשש מפני הפלונטר הפוליטי שרקחו מלך בבל ומלך עמון, אך נאמן לעצת ירמיהו הנביא, איש הרוח הבכיר באותו הדור, הוא מתמקם בעיר מצפה, מערבית לירושלים, ונכנס לתפקידו כמושל הממלכה.
Flash 90| Nati Shohat
בתוך פחות מחודשיים הוא מאחד את שארית פליטי החורבן, משקם את היישוב היהודי, ומשיב את החיים למסלולם. כתוצאה מכך מתחילים לחזור לישראל יהודים רבים, תושבי הארצות הסמוכות, אך איש מהם לא ידע שמתחת לאפו של גדליה נרקמה המזימה…
ישמעאל נגד גדליה
ישמעאל בן נתניה, נצר לשושלת המלוכה של בית דוד, לא השלים עם העובדה שלא הוא ירש את ההנהגה, וקיווה לתפוס את השלטון בארץ יהודה. מתודלק באש הקנאה הוא מגייס קבוצת יהודים, ויחד הם קושרים קשר לחסל את גדליה. הוא חובר למלך עמון (ירדן של היום) שחש מאוים מהתחזקותו המחודשת של היישוב היהודי, וגדליה בראשו, ויחדיו הם מוציאים את תוכניתם הזדונית לפועל בערב ראש השנה.
בעיצומה של סעודה חגיגית שבה מארח גדליה את ישמעאל ואנשיו, קם ישמעאל ורוצח את גדליה "הבוגד" ועל הדרך טובח גם בכל תומכיו. ישמעאל, שקיווה לעלות לשלטון, נתקל בדחייה ובהתנגדות עזה מצד הקהילה היהודית, והוא נאלץ לנוס על נפשו ולמצוא מקלט בעבר הירדן. תושבי יהודה, שחששו מנקמת הבבלים, נמלטו גם הם למצרים, ובעקבותיהם היגרו אחרוני היהודים לארצות נוספות, וגלות בבל מתחילה באופן רשמי.
כעבור 3,000 שנה
שנאת החינם שפרצה ביהודה קטעה את התקווה להתחדשות ולבניין, והביאה להתפוררות נוספת ואחרונה בחברה הישראלית. היא גרמה לקץ הריבונות היהודית בארץ ישראל, וסיימה בפועל את תקופת הבית הראשון – סמל האחדות והערבות ההדדית. מאז ועד היום, נהוג לציין מדי שנה את הפילוג שקרע בינינו ועקר אותנו מהארץ כיום צום ותענית.
Flash 90 | Isaac Harari
3,000 שנים חלפו מאז הרצח, ולא הרבה השתנה בממלכת יהודה של היום. עם ישראל מחולק למחנות ולשבטים בעלי תפיסות עולם והשקפות שונות. הפירוד והקיטוב חוגגים, היחס לכל צורת הנהגה מזלזל ושנאת החינם פושה בכול. איש איש חותר תחת חברו, ונדמה שאין בנמצא אדם או גוף שיש בידו שיטה סדורה ורצינית איך לחבר אותנו לעם אחד מעל להבדלים ולפערים בינינו, שלא לומר להשכין בינינו שלום, אחדות ואהבה, שכל כך הכרחיים לקיומו של עם שרוצה להישאר על האדמה הזאת גם מחר.
"על כל פשעים תכסה אהבה"
לצערנו, אנו מתעלמים משיטת החיבור שעומדת לרשותנו – חכמת הקבלה. שיטה שמלמדת כיצד להתעלות בעזרת החיבור והאהבה על פני הפירוד והשנאה, כמו שני קטבים – פלוס ומינוס – המשלימים זה את זה. הטבע האגואיסטי שטבוע בנו מלידה, "יצר הרע", הוא הכוח השלילי ששולט, והוא גדל באופן טבעי מיום ליום. בכל שלב בחיינו חושף הטבע האגואיסטי פרוסה נוספת שלו, הבאה לידי ביטוי בתחושות ריחוק, דחייה ושנאה כלפי האחרים. כתוצאה מכך אנו נוהגים בחוסר התחשבות זה בזה, מה שמוביל לסכסוכים ולפגיעה בשלום בית, לבעיות בין עובדים במקום העבודה, ליחס גס ומזלזל בכביש, ובמקרה הקיצוני גורם לאלימות, לאונס, לרצח ולתקריות מזעזעות נוספות.
חשוב להבין כי על פי חכמת הקבלה, אין יכולת אמיתית לטשטש או למחוק את השנאה, היא חלק טבעי ואורגני מהבריאה. מה שכן מוטל עלינו הוא להתאמץ בחיבור בינינו, וכך לעורר כוח חיובי, המכונה גם כוח ה"תורה" – או כוח החיבור והאהבה, אשר ביכולתו לבנות שכבה חיובית מעל לשנאה, לנטרל אותה ובכך להביא לאיזון, לרוגע ולשלווה. כמו שאמרו חז"ל (מסכת קידושין): "בראתי יצר הרע, ובראתי לו תורה תבלין".
ככל שנשקיע מאמצים להתקשר איש אל רעהו – בעזרת הידברות, מעגלי שיח ופעולות חיבור משותפות – כך נעורר ונגביר את כוח החיבור שיקשור בינינו "כאיש אחד בלב אחד", בעזרתו נוכל לבנות רקמה עדינה של אהבה מעל הפשעים והשנאה. לא מדובר על חיבור לבבי זמני ומזויף, אלא על תהליך שיטתי ורציני, המושתת על הבנה של חוקי הטבע מחויבי המציאות. זו התרופה היחידה שיכולה לרסן את הטבע הפראי שלנו. ככל שנפתח את שרירי האהבה בינינו, גבולות התפיסה יתרחבו, החושים יתחדדו וההסתכלות על העולם תהיה ברובד רוחני ובעומק אינסופי.
זמן לחשבון נפש
צום גדליה אותו ציינו אתמול, חל בעשרת ימי תשובה, בין ראש השנה ליום הכיפורים. ימים אלה הם ימים של חשבון נפש עמוק, אשר בהם עלינו לברר מה יכול לאחד אותנו כעם. בשנה שבה נדמה כי החברה הישראלית נקרעה לגזרים, השסעים הולכים ומתרחבים בין הקבוצות השונות, והפילוג בינינו מאיים להביא את הארץ הזו לפלוט אותנו מתוכה, אנו זקוקים לכוח ה"תורה" הטמון בחיבור בינינו.
ככל שנברר ונעסוק ביסודות הטבעיים של עם ישראל – האחדות, הערבות ההדדית ואהבת הזולת – כך נקדים להגיע להכרה שהסיבה לכל הסבל בחיינו הוא האגואיזם – הכוח השלילי שבטבע. רצח גדליה והתענית שנקבעו לזכרו הם תזכורת לכך, כמו שכותב הרמב"ם: "יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה. ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים, שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב".