האם הכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא בר מימוש בחברה שלנו?
"ואהבת לרעך כמוך" הוא הפסוק המרכזי והמוכר בפרשת "קדושים". למרבה הצער, מעת שיבתו של עם ישראל לארץ ישראל הזמן חולף, ואנחנו לא נעשים קרובים ואפילו לא סובלניים זה כלפי זה. היחסים ברחוב הישראלי, הנהיגה בכבישים, התנהגותם של חברי הכנסת ושל בכירים במוסדות הציבור, מעידים בעיקר על ניכור ועל איבה ששוררים בינינו.
למרות היחסים הנוכחיים שמתגלים היום, העם שלנו נוסד על ידי אברהם אבינו, על בסיס הכלל "ואהבת לרעך כמוך". זוהי התשתית שעליה ניצב בניין האומה, זהו היישום והמטרה אליה שואף עם ישראל.
עם ישראל אמנם לא הצליח לדבוק בערך זה לאורך זמן, ועל כן נפל מאהבת אחים לשנאת חינם – מה שהוביל לחורבן הארץ לפני אלפיים שנה. ובכל זאת, לזכותנו יאמר, שבמשך אלף וחמש מאות שנים, מאז ימי אברהם ועד חורבן בית שני, מימשנו בינינו בהצלחה את הכלל "ואהבת לרעך כמוך".
נכון להיום, כאשר מדברים על אהבה בקרב ישראלים, מיד נתקלים בתגובות ציניות, שהרי כולם נמצאים בשנאה זה לזה. בכל אחד מאיתנו בוער היצר הרע, האגו, אבל בידינו גם השיטה שמאפשרת לנו להתגבר על היצר המפריד בינינו, ולהיות כ"איש אחד בלב אחד". שיטה שבאמצעותה ניתן להגיע לאהבת ישראל, ל"כל ישראל ערבים זה לזה".
כיום אנחנו ניצבים שוב על פרשת דרכים, שמאלצת אותנו להבין במה תלוי מימוש הכלל ממנו יונק קיומו של עם ישראל. האגו הפריד בינינו נמצא בהתנגשות עם העולם שנעשה יותר ויותר מקושר וגלובלי, ולכן המשבר העולמי רק הולך ומחריף.
חובתנו, עם ישראל, היא להטמיע את העיקרון "ואהבת לרעך כמוך" למכלול סוגי היחסים בחברה האנושית. כל עוד לא נעשה זאת, יוסיפו אומות העולם לשנוא אותנו, ולהאשים אותנו בכך שאנחנו גורמים את כל הרע בעולם. ולכן "קדושים תהיו" זו הקריאה לכולנו לממש את תפקידנו ולהיות "אור לגויים".
בידינו ישנו אוצר, שיטה בשם "חכמת הקבלה", אשר כל כולה מכוונת להביא אותנו להרגשת חיבור, אהבה, אחדות וערבות. להיות כ"איש אחד בלב אחד". בואו נפקח עיניים ונשכיל להשתמש בה, ואז נזכה לחיים טובים, חיי ביטחון, שגשוג והודיה מאומות כל העולם.
להמשך שיחה על פרשת קדושים של הרב ד"ר מיכאל לייטמן עם שמואל וילוז'ני לחצו כאן >>