שארל דה-גול, האיש שהפך ממצביא דגול למדינאי בעל שיעור קומה, החל את גבורתו כחייל מן השורה במלחמת העולם הראשונה. הוא הטביע את חותמו על ההיסטוריה הצרפתית, כאשר בין היתר פיקד ביד רמה על חייליו ונלחם ללא פשרות בנאצים. לאחר שהביא לסיום הסכסוך ההיסטורי באלג'יריה, נהפך לדמות הראויה והמתבקשת ביותר לעמוד בראש הרפובליקה הצרפתית ולהתחיל את שיקום המדינה.
דה-גול הוא דוגמה חריגה לפוליטיקאי מוצלח שצמח מתוך הצבא. למעשה, הצבא מיסודו איננו מיועד להצמיח ולגדל מנהיגים לחברה אזרחית. מתפקידם של אנשי צבא מוכשרים ואמיצים, הוא להוביל את חיילי ישראל לקרב ולהביע את דעתם בפורומים הצבאיים, אך הם אינם צריכים לנהל את המדינה. חשוב לבקר את המוסדות, לתחקר ולהשתפר, אך ראוי שדברים אלו ייעשו ויאמרו בפורום המתאים לכך.
צילום: אריאל חרמוני | flash 90
כמו כן, חשוב שאדם הפועל על פי פקודות, כחלק מהרשות המבצעת, יבין היטב את תפקידו וסמכותו במערכת, ישמור על הפרדת רשויות ויתפקד עבור הכלל כמצופה ממנו. מדאיג לחשוב מה צפוי לגוף שבו "יד ימין" פועלת בניגוד ל"מוח" שמזרים את ההחלטות. הורים אשר שולחים את ילדיהם לצבא חייבים להיות בטוחים במאת האחוזים, כי המפקדים שמובילים אותו מונעים על ידי פקודות. אסור ומסוכן שפוליטיקה או מחשבות על קריירה פוליטית יתגנבו, ולו לשנייה, לתהליך קבלת ההחלטות.
יש לנו צבא חזק, איכותי ומוסרי, בואו ונשמור עליו כזה. ויש לנו חברה שמתחבטת בשאלות שונות ובתהליכי דיון והתלבטות, בואו ונשאיר גם לה את המקום לעשות זאת. חשוב לא לערבב בין השניים, אלא כל אחד עובד במקומו אבל למען מטרה משותפת.