צייץ לי תקווה

השבוע נפגשו לראשונה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שני מנהיגים העומדים בראש שתי מדינות הנמצאות כל אחת במשבר חברתי; ארה"ב נקרעת לגזרים בשבר בין דמוקרטים לרפובליקנים, ובישראל ניתכים לא מעט מאבקים וסכסוכים. הרב ד"ר מיכאל לייטמן משוכנע כי לשיטה העתיקה שפיתח אברהם צפוי רנסנס, כי יש בה כדי לסייע למצב. מאמר דעה שלישי בסדרה

"השיטה שבכוחה לחבר בין שני הגושים בארה"ב ולשים קץ לסכסוך האמריקאי היא שיטת אברהם". ב-79 תווים העביר בטוויטר מנהיג העולם החופשי, דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב את הפתרון לבעיה בארצו.

לא, כמובן שטראמפ לא באמת צייץ מסר כזה, אבל לו היה שואל אותי, זה מה שהייתי ממליץ לו לכתוב. למה? כי ארה"ב של ימינו ניצבת בפני אותה דילמה קיומית שפקדה את עם ישראל בזמן המשבר החברתי הגדול ביותר שידעה האנושות.

מאמר ראשון בסדרה: נראה אתכם פלורליסטיים 

מאמר שני בסדרה: רפובליקנים או דמוקרטים – תמיד יש סיבה לשנוא את יהודי ארה"ב

נתחבר או נתפזר
שיטת אברהם נולדה לפני כ-3,500 שנה על רקע שבר חברתי שפשט בממלכת בבל העתיקה – בדומה מאוד למצב שנמצאת בו היום ארצות הברית. החיים של תושבי בבל היו אז פסטורליים ונינוחים, "כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" (בראשית, י"א), עד שיום בהיר אחד פרץ הטבע האגואיסטי בקרב הבבלים והפר את השלווה. האגואיזם חיזק בכל אחד מהבבלים את הרגשת ה"אני", והמשפחה הבבלית הגדולה החלה להתפצל ולהתחלק לעמים ולשבטים קטנים יותר. הכוח החיובי הראשוני נרמס, ואת מקומו החליף הכוח השלילי של האגואיזם שזינק עד השמים, כפי שמרמז הסיפור המקראי על מגדל בבל. במקום ראיית הכלל – ראיית ה"אני", ובמקום דאגה לזולת – דאגה לעצמי.

באותם זמנים שלט בממלכה חכם בשם נמרוד. הוא טען כי הפתרון המושלם הוא להתפזר ולהתרחק גאוגרפית זה מזה, בטרם תפרוץ מלחמת אזרחים אכזרית. מנגד טען חכם נוסף שחי בבבל, אברהם שמו, שדווקא החיבור מעל חילוקי הדעות הוא הבסיס לבניית חברה מלוכדת ומתקדמת יותר.

רגע לפני הקרב האימתני, כאשר החריפה השנאה בין שני המחנות המנוגדים, ולא נותרו עוד פתרונות ביניים לטשטוש המשבר, נפתח חלון הזדמנויות צר: להתפזר או להתחבר. הפתרון של נמרוד היה קל יותר ליישום, וסחף אחריו המונים. אברהם, שנרדף על ידי אנשי נמרוד, לא נכנע וניסה בכל כוחו להפיץ את הבשורה. "אברהם התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העם, והיה מהלך ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם" (הרמב"ם, "משנה תורה").

באוהל הפתוח שהקים, לימד אברהם את הדרך לגלות את הכוח האוניברסלי האחד – כוח החיבור והאהבה. אברהם הסביר שבטבע פועלים שני כוחות מנוגדים: אגואיזם – כוח שלילי שגובר ללא הפסקה ועלול להוביל למלחמות ולאסונות אם לא מרסנים אותו, ולעומתו נסתר בטבע כוח חיובי שמסוגל לאזן את הכוח האגואיסטי השלילי, ולהוביל למערכת יחסים תקינה והרמונית בין בני האדם.

"איך מגלים את הכוח החיובי?" שאלו תלמידי אברהם, "בעזרת המאמץ לחיבור בינינו", ענה להם. ככל שנשתדל להתקשר על פני כל הניגודים שמבדילים ומפרידים בינינו, נעורר את הכוח החיובי, שיעשה את שלו כי זה חוק הטבע. אברהם הדגיש כי השיטה אינה דורשת מאיש להתפשר על דעותיו או לדכא את מחשבותיו, ואין כל כוונה להביא להסכמה או לרוגע זמני. הפתרון חייב להיות שלם – לתת ביטוי לכל עמדה, ומעל הכול לשמור על הרגשת שלמות והרמוניה. זאת שיטת אברהם.

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת
3,500 שנה חלפו מאז, ושוב אנחנו ניצבים מול אותה שאלה הרת-הגורל שהטרידה את תושבי בבל. הפתרון של אברהם עומד על תלו, ואילו ההצעה של נמרוד, להתרחק זה מזה, אינה תקפה עוד. הטבע האגואיסטי האנושי התעצם והגיע להתפתחות המרבית שלו: התפרסנו על פני כדור הארץ בחמש מאות השנים האחרונות, פיתחנו תעשייה, מסחר וכלכלה ורישתנו את הגלובוס בקווי אינטרנט. העולם אכן הפך להיות מעין כפר גלובלי קטן, ופרט ליציאה למלחמת עולם שלישית, אין לאן לברוח.

מנגד, בציר מקביל, קרה דבר נפלא. שיטת אברהם העתיקה שאימצה חבורת הנבחרים שהתקבצה בבבל – ורכשה את הכינוי "יהודים" כי פעלו לייחוד ולהרמוניה עם הטבע – שמרה עליהם בתחושת שייכות אחת, על אף המרחק הגאוגרפי והמנטלי העצום ביניהם. בעזרת מימוש שיטת החיבור של אברהם הגיע העם היהודי להתעלות רוחנית גדולה, ממנה התפשט לעולם היסוד להומניות. בהמשך, התפתחה היהדות, ממנה יצאו שתי הדתות המונותיאיסטיות הנוספות: הנצרות והאסלאם. האב המשותף והקדום של כולן, אברהם אבינו, הוא גם מי ששילח את בנות הפילגשים מזרחה ושם התפתחו יתר תורות המזרח הקדומות, כמו ההינדואיזם והבודהיזם.

שיטת אברהם, הידועה גם בשם חכמת הקבלה, סייעה ליהודים לפתח יכולת שכלית ואינטליגנציה רגשית גבוהות. בזכותן הגענו להישגים רבים בתחומי מדע ותרבות, חינוך ופילוסופיה, שהצעידו את האנושות אל עבר עולם מודרני. הוגים רבים הצביעו על השיטה כעל אבן יסוד. יוהנס רויכלין, פילולוג שהיה מקורב לראשי האקדמיה האפלטונית, כתב: "מורי, פיתגורס, אבי הפילוסופיה, כנראה קיבל את תורתו מהיהודים ולא מהיוונים, והוא הראשון שתרגם את המילה 'קבלה', שלא היתה ידועה לבני ימיו, למילה היוונית 'פילוסופיה'" ("על האומנות הקבלית"). גם ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה, מדען איטלקי ידוע מתקופת הרנסנס, כתב כי "קיימים שני מדעים: האחד נקרא קומבינטוריקה – שיעור ההתקדמות במדעים, והשני מדבר על הכוחות של הדברים העליונים, ושניהם נקראים אצל היהודים בשם 'קבלה'" ("מסקנות").

שתי אמריקות, טראמפ אחד
אף-על-פי ששמה של חכמת הקבלה – שיטת החיבור של אברהם – נודע למרחקים, וחרף המלחמות הנוראיות ושפיכות הדמים לאורך אלפי השנים, האנושות לא השכילה לעשות בה שימוש. משטר החליף משטר, שלטון החליף שלטון, והעולם ניסה למצוא תקווה בחיים טובים ומאושרים יותר. התהליך הזה היה מוכר ומובן לנביאים ולחכמי ישראל. בכל ספרי הקבלה העתיקים והמודרניים נכתב כי מרגע שהאנושות תגיע להכרה שהיחסים האנושיים בה מתערערים והעולם מידרדר אל פי תהום, תתעורר בה נחיצות למימוש שיטת אברהם. הרב קוק כתב: "בניין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם, דורש הוא את בניין האומה הישראלית" ("אורות", ט"ז). כשזה יקרה, על יהודי העולם להושיט יד זה אל זה, ללא קשר להשקפתם הפוליטית, החברתית והתרבותית, להתאחד ולתת דוגמה לחברה מחוברת, מופת לכל חלקי האנושות המפורדים. זאת משמעות המושג "אור לגויים".

נכון להיום, אנחנו בפיגור. העיכוב במימוש שיטת החיבור בא לידי ביטוי במשברים שונים בחלקי העולם השונים. ארה"ב היא הראשונה שמבשרת על כך: המחנה הרפובליקני, אותם פרוטסטנטים בעלי נטייה פטריוטית החיים באיפוק בלב ארה"ב, עלולים לצאת למאבק נגד הדמוקרטים הליברליים; המוסלמים נלחמים ומפגעים בנוצרים; המהגרים החדשים פורעים במקומיים; לבנים ושחורים וכך הלאה – ברחבי ארה"ב ואף באירופה ניטשת מלחמה על ערכים ותפיסות, שעלולה להוביל גם למלחמת אזרחים, ולדרדר את העולם כולו למלחמות. במקרה כזה לא משנה איזו רעה תתפתח, האצבע המאשימה תופנה בסופו של דבר אלינו, היהודים, צאצאי אברהם אבינו ובעלי השיטה לחיבור. גם אם בסתר לבו או בצורה לא מודעת, העולם מצפה מאיתנו לשינוי.

השקט שלפני הסערה
על רקע הטלטלות העולמיות עולה לשלטון דונלד טראמפ – דמות סמלית ושנויה במחלוקת, שבכוחו להאיץ בנו היהודים למלא את תפקידנו הרוחני כלפי האנושות. טראמפ מכבד את מקורות העם היהודי, מפגין שייכות ליהודים דרך משפחתו ומכריו, ורואה במדינת ישראל מעצמה חזקה ואי של יציבות במזרח התיכון. לא פלא שהאנטישמיות בארה"ב נמצאת בעלייה מתמדת. ככל שטראמפ, במודע או שלא במודע, מחזק את מעמדה של מדינת ישראל מעל לשאר העמים, ההתנגדות כלפיו גוברת והתגובות האלימות כלפי היהודים לא מאחרות לבוא.

עלייתו של טראמפ לשלטון הציפה אל פני השטח את הקונפליקטים שחבויים בין האוכלוסיות השונות בארה"ב ומעוררת תהיות בדבר הכיוון שארצות הברית צועדת אליו. אולם אין בידיו של טראמפ פתרון אמיתי לכל הבעיות הרבות שניצבות בפניו. אם כבוד הנשיא, הידוע גם כאיש עסקים ממולח, ישכיל לקרב בין היהודים הניצבים בראש שני המחנות ולהובילם לאחדות ולהכרה בייעודם ובמימוש שיטת אברהם, יסוד עם ישראל, אז "כל האומות יודו ויכירו בשבחם של ישראל עליהם. עד שיקוים הכתוב: 'ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלו בית ישראל על אדמת ה"' (ישעיהו, י"ד). כך, כפי שכתב הנביא ישעיהו, יחייבו אומות העולם את ישראל להתאחד ולבנות אנושות חדשה. או במילים אחרות: "השיטה שבכוחה לחבר בין שני הגושים בארה"ב ולשים קץ לסכסוך האמריקאי היא שיטת אברהם". אתם מוזמנים לשתף את הציוץ בדף של טראמפ.