רפובליקנים או דמוקרטים – תמיד יש סיבה לשנוא את יהודי ארה"ב

ככל שהפערים החברתיים בארצות הברית הולכים ונפערים, מתחוללות יותר ויותר מתקפות אנטישמיות. "היהודים אשמים בכול", זועקים הדמוקרטים והרפובליקנים גם יחד, "הם שמערערים את מאזן הכוחות". האווירה הסוערת שנוצרה במהלך הבחירות שחררה שדים אנטישמיים רבים מהבקבוק, והשנאה ליהודים גואה. הרב לייטמן על השיטה העתיקה שחוזרת עתה אל מרכז הבמה ומציעה פתרונות להרגעת הרוחות. מאמר שני בסדרה

מאז הבחירות בארה"ב נמדדה עלייה מטאורית באירועים אנטישמיים: 28 מרכזים יהודיים ב-17 מדינות ברחבי ארה"ב פונו מחשש להטמנת פצצות, זגוגיות בית הכנסת המפורסם בשיקגו נופצו השבוע, צלבי קרס וכתובות נאצה רוססו ברכבת התחתית במנהטן ויהודיות צעירות הותקפו בסאבוויי. יהודים רבים נתקלים באמירות אנטישמיות, והליגה נגד השמצה מדווחת על זינוק בהתבטאויות כאלה ברשתות החברתיות.

למאמר הראשון בסדרה

נראה אתכם פלורליסטים

יהודי ארה"ב שהגיעו להצלחה בלתי נתפסת ורכשו מעמד מוביל בתחומים רבים, כמו: תקשורת, כלכלה ועסקים, מדע, אקדמיה ומשפט, מרגישים שהקרקע רועדת תחת רגליהם והביטחון וההגנה שעטפו אותם משך עשרות השנים האחרונות, נראים שבירים מאי פעם. ארה"ב נמצאת בשבר חברתי שלא נראה כמותו, והצורך המהותי של יהודי ארה"ב במענה מיידי הולך וגובר.

מה מקור העלייה בפשעי השנאה? אנשי תקשורת ופוליטיקאים בכירים סוברים שניצחונו של טראמפ בבחירות נתן לגיטימציה לקבוצות שוליים רבות להפוך לחלק מהמרחב הציבורי, ושיח אלים וגזעני הוא שהוציא את השד האנטישמי מהבקבוק. טראמפ עצמו אינו נחשד כשונא יהודים. חתנו יהודי, בתו התגיירה וילדיו הנוספים קשורים כולם לבני או בנות זוג יהודיים. אם כך, מה מוביל להתפרצות רגשות השנאה המודחקים לחלל הציבורי?

מנגינה מוכרת לאוזן היהודית

האנטישמיות בארה"ב לא התחילה עם עלייתו של טראמפ לשלטון. מאז ותמיד נרדפו היהודים והואשמו בכל חטאי האנושות. "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, מסביר את התופעה בכתביו: "העובדה שישראל שנואים מכל האומות: מטעם דת, גזע, קפיטליזם, קומוניזם, קוסמופוליטיות ועוד, היא כי השנאה קודמת לכל הטעמים" ("כתבי הדור האחרון"). מדוע? מפני שלעם היהודי יש תפקיד. כל עוד נתעלם ממנו, ימשיכו לשנוא אותנו, מכל מיני טעמים.

בכוחם של יהודי ארה"ב לבלום את ההתלהמות בין הרפובליקנים השמרנים לבין הדמוקרטים הליברליים שגודשים את הרחובות, ולכבות את גצי השנאה שעלולים להתלקח למלחמת אזרחים. למרבה הצער, היהודים עצמם מתרחקים מהתפקיד המסורתי של העם היהודי, וחלקם המשמעותי אינו מודע לשיטה שנמצאת תחת ידם. כאשר היהודים מתאחדים ביניהם, על פני כל הסכסוכים וחילוקי הדעות, מתפשט בעולם כוח חיובי שביכולתו לחולל פלאים. לעומת זאת, כאשר הם מפורדים ומרוחקים רגשית זה מזה, הם מעוררים כוח שלילי בעולם, שחוזר ומכה בפרץ של אנטישמיות.

ההכרה בשיטה הייחודית הזאת נמצאת בתת המודע של האמריקנים. כמו ילדים קטנים שמתקשים לנסח את עצמם ולדרוש בצורה ישירה את מבוקשם, הם מציקים ודוחקים, מטרידים ואף תוקפים, כדי לקבל מילוי לצורך שמתעורר בהם. אנחנו מכנים זאת אנטישמיות, למעשה, הם מבקשים מזור לכאב.

הכאב לא יחלוף במהרה. בימים אלה, כשהחלום האמריקאי נגוז, אין להם עוד מה להפסיד. הרובוטיקה מתקרבת בצעדי ענק אל עולם התעשייה ומאיימת להחליף מיליוני מקומות עבודה, דבר שיוביל לאבטלה המונית; נחילים של מהגרים מוסלמיים שבורחים מסוריה וממדינות נוספות שקורסות מציפים את העולם המערבי ומנסים לשנות את אופיו התרבותי; אחוזי הגירושין הגבוהים גורמים לפירוק התא המשפחתי; התמכרויות לסמים, לאלכוהול ולזנות בקרב צעירים מעודדות פשע בקנה מידה לא פרופורציונלי; מערכת חינוך כושלת ועוד. כל אלה מובילים לתוצאה מעוררת דאגה: האנושות נמצאת בעלטה מוחלטת ורבים מתקשים למצוא קרן אור בעתיד.

הטבע האגואיסטי תאב-הבצע שמשתלט על מרקם היחסים האנושי ושואף להשיג לעצמו יותר מן הדרוש לקיום ההכרחי, הוא הגורם האמיתי למאבקים, לסכסוכים ולמשברים. האגואיזם האנושי מתקרב לשיא ההתפתחות שלו ומאיים להחריב גם בריתות כלכליות שהחליפו בריתות צבאיות עם סיום מלחמת העולם השנייה. הפריחה הכלכלית שגרמה לאשליה זמנית של אינטגרציה עולמית, דוגמת האיחוד האירופי, הולכת ונובלת. הברקזיט הבריטי היה הסנונית הראשונה, ואילו עתה מהרהרות ברצינות ובקול רם מדינות אירופה הנוספות בפירוק האיחוד האירופי. לזה מתווסף המשבר הכלכלי באיטליה, בספרד, ביוון הקורסת ועוד, והרי לנו עולם שיושב על חבית של חומר נפץ.

בשונה מאירופה – שבה חלק מהפצעים עוד פתוחים מאז ימי המלחמה הגדולה, וברוב מדינות הרווחה יש לאזרחים תנאים סוציאליים שמטשטשים את הפוסט-טראומה – בארה"ב, נטולת הזכויות הסוציאליות, אזרח מן השורה שאיבד את מקום העבודה שלו או נכשל בהחזר המשכנתה לדוגמה, מושלך לרחוב ועלול למצוא עצמו בן לילה חסר כול. איש אינו דואג לו עד סוף ימיו. ודווקא בהקשר הזה חוזרים אל תפקיד היהודים בארה"ב.

דמוקרטים ורפובליקנים יד ביד

בהיעדר תקווה או פתרון מובהק מול העיניים, חוזרים אל הפתרון שעבד תמיד עוד מימי הנרי פורד, מגדולי האנטישמיים בעולם: היהודים מואשמים בכל הסבך הזה, ומועלים על המוקד. אבל בידי היהודים ישנה שיטה עתיקה שמסוגלת לאחות את הקרעים האמריקניים ולהביא לשלום.

איך? כפי שכבר כתבתי במאמר הראשון בסדרה, טראמפ, באנון וכל הממשל החדש לא יצליחו לבדם להנהיג את האומה. גם לא סורוס שמממן את תהלוכות המחאה ה"דמוקרטיות", אובמה שלוחש למתחרים בארצות ערב, או שחקני הוליווד שמוסיפים שמן למדורה. רק יחד, מעל הדעות המנוגדות, מסוגלים שני המחנות להנהיג את ארצות הברית של אמריקה.

ברור כי אם נושיב יחד את שני הקצוות המנוגדים נגרום לקצר חשמלי. אם כן, איך ייתכן שיהיו שני הפכים בנושא אחד? זהו בדיוק סוד ההתקשרות של העם היהודי מלפני 3,500 שנה. כאן מתבהרת מקומה של שיטת החיבור הייחודית והעתיקה, שיטה המבוססת על חוקי הטבע. בכוחה לבנות "קו אמצעי" – מקום חדש ומשותף שנבנה על פני שני הקווים המנוגדים הקיצוניים, ובמקביל שומר על צביונם המקורי ללא כל שינוי.

לכוח החיובי והחדש שנוצר באמצעות החיבור ההדדי זקוקים כולם: האנטישמים, המובטלים, הבודדים, המדוכאים, המהגרים, ההמונים המתוסכלים וגם האופטימיים בעלי התקווה. כולם צמאים לו ודורשים אותו בתת ההכרה. יהודי ארה"ב, שזרמו עם הלך הרוח העולמי, שכחו את ייעודם ונטשו את השיטה. כעת, לנוכח המשבר, עומדות בפניהם שתי אפשרויות: להוציא את שיטת החיבור מן המסתור, לגלות אותה לעולם ולהיות "אור לגויים" או לתת לשנאת האנטישמיים לגבור ולחייב את היהודים בדרכים פחות נעימות למלא אחר תפקידם.

איך פועלת שיטת החיבור? על כך במאמר השלישי בסדרה