שנאת היהודים בארה"ב היא כבר הרבה מעבר ל'עוד נושא לדיון'. האנטישמיות מכה ללא רחם, והיא הסיפור המרכזי, הכואב והמטלטל בצפון אמריקה. מה כדאי למשפחות היהודיות להסביר לילדיהן שסופגים עלבונות קשים בבית הספר או חווים אלימות בקולג'? ומהו המסר נכון להעביר לאומות העולם, ובפרט לשונאי ישראל? הרב לייטמן במאמר שלישי בסדרה שסוקרת את תופעת האנטישמיות ומנסה להציע פתרון מקיף לבעיה הבוערת ביותר ליהודי העולם היום
על בניין האו"ם בניו יורק חקוק פסוק מחזון ישעיהו: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לא יישא גוי אל גוי חרב, ולא יִלמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב', ד').
חזון השותפות הכלל-אנושית של ישעיהו וחזונם של נביאים אחרים בדומה לו, מוכר לנו זה אלפי שנים. ההבדל בין כל הדורות שבהם התרגלנו להתייחס לחזון הנביאים כאל נבואה עתידית שהלוואי ותתרחש ביום מן הימים ובין מצבנו כיום הוא שעכשיו פשוט אין לנו ברירה.
למאמר הראשון בסדרה: למה שונאים יהודים?
למאמר השני בסדרה: המנהיגים שנאבקו באנטישמיות
מצבם של היהודים בארה"ב הסובלים מאנטישמיות הולכת וגוברת, מעיד כי בשלה השעה שהעם היהודי יתחיל לממש את ייעודו, עליו דיברנו בשני המאמרים הקודמים בסדרה. איחוד עַם ישראל, המפוזר בתפוצות, הוא הצעד הראשון בדרך לאיחוד כל המין האנושי, כיוון שהשלום הפנימי בתוך עם ישראל והשלום בעולם כולו, קשורים בקשר של סיבה ותוצאה. "השלום הלאומי", אומר הרב קוק, "רק בהתפתחו כראוי על פי דרכיו הראויים לרוח עמנו, ישוב להיות מניע את השלום האנושי" ("אוצרות הראיה ב'", עמ' 39).
"לא יישא גוי אל גוי חרב, ולא יִלמדו עוד מלחמה". בניין האו"ם (צילום:רויטרס)
חזונם של הנביאים להיטיב את הקשרים בין בני האדם, לחיות מתוך ערבות הדדית על פי הכלל "ואהבת לרעך כמוך" – נעשה רלוונטי וכמעט תנאי בלעדי להמשך קיומו של העם היהודי. זו כבר לא המלצה או תיאור של עתיד חלומי ורוד, שכן בעולם מקושר, שבו מפתחים פצצות אטום וקבוצות קיצוניות יוצאות במסעות טרור רצחניים, אנחנו חייבים לעשות מעשה. מה גם שהניסיון מלמד שבסופו של דבר האצבע המאשימה עשויה להיות מופנית אלינו, היהודים, הנושאים באחריות לקיומן של הרעות החולות. חזון הנביאים אינו אוטופיה מנותקת מהמציאות, הוא המציאות והחיים עצמם, וכדי לשרוד עלינו לממש אותו ויהי מה. השאלה היא רק איך?
שתי דרכים בדרך אל האושר
חכמת הקבלה מסבירה שיש שתי דרכים לגילוי השלמות: דרך החיבור או דרך הייסורים. "בעל הסולם", מחבר פירוש "הסולם" לספר הזוהר, מסביר שעל מנת למנוע מאיתנו סבל וייסורים, שיקדמו אותנו להכרה בצורך בחיבור מעל כל ההבדלים, ניתנה לנו אפשרות לבחור בעצמנו בדרך החיבור – דרך ההכרה והמודעות.
דרך זו עדיפה מכל הבחינות, "משום שאותן השכליות הבהירות, שנתגלו ויצאו והוכרו לעין, אחר שלשלת גדולה וארוכה ממאורעות החיים של הנביאים, הנה האדם בא ומנצל אותן בכל מידתן, ומוציא תועלת על ידיהן, כאילו אותן השכליות היו ממאורעות חייו עצמו" ("כתבי בעל הסולם"). אם רק נסכים לנסות, נוכל בקלות לרכוש את חכמת הלב של הנביאים שסללו לנו את השביל, נעלה על דרך החיבור ונשים קץ לסבל.
לדרך החיבור שני יתרונות משמעותיים: היא מהירה והיא לא כרוכה בצער ובייסורים. אם ברצוננו לזכות לחיים טובים ומאושרים ולהאיץ את תהליך ההתפתחות שלנו, עלינו לזרז את תהליך הכרת הרע. אל לנו לחכות לאגואיזם האכזר שיתגלה וישחית כל חלקה אנושית טובה. בעזרת החיבור בינינו נוכל לאתר מראש את הפגמים הצפויים ולבלום את מימושם.
לעומת זאת, כל עוד נמשיך לנהוג בדרך הפירוד, "דרך הייסורים", חיינו יתנהלו כמו מטוטלת, מנקודת קיצון אחת לנקודת קיצון אחרת. הרמב"ם כתב: "הרעות הגדולות המתרחשות בין אדם לאדם נובעות מהבורות, מהיעדר הידיעה. אילו היתה לאדם ידיעה המתייחסת לצורה האנושית, היה נבלם כל הנזק שנגרם לעצמו ולזולתו, כי בידיעת האמת מסתלקות האיבה והשנאה ומתבטלת פגיעתם של בני אדם זה בזה" (הרמב"ם, "מורה נבוכים").
למתן את האנטישמי שבנו
לא רק יהודי ארה"ב זקוקים לריענון הזיכרון בדבר תפקידם הגורלי, נכון יהיה לפתוח בקמפיין תודעתי רחב היקפים בקרב אומות העולם. להסביר למה מתעוררת שנאה טבעית כלפי היהודים, ולתאר בפשטות ובבהירות כי העולם כולו מחובר ברשת קשרים הרמונית. לשרטט את עם ישראל כצומת מרכזי על מפת הכוחות בטבע, ולהסביר שיש לנו תפקיד מכריע וייחודי במערכת – להתחבר "כאיש אחד בלב אחד" ולתת דוגמה חיובית לחיבור האנושות כולה – להיות "אור לגויים".
"קמפיין מוצלח יוכל להתחיל לתת מענה לסיבות לאנטישמיות, יביא בהדרגה למיתון "האנטישמי" שרובץ בשקט בכל אדם" (צילום:רויטרס)
מי שצריכים ליזום, להפיק ולהוביל את הקמפיין בראש חוצות הם דווקא אנחנו, היהודים. בידנו נמצאת שיטת החיבור, חכמת הקבלה, זה אלפי שנים, ובנו טמון הידע שהעולם דורש. זו חובתנו המוסרית, האנושית, היהודית והרוחנית כלפי האנושות. כמו שכותב הרב קוק: "תעודת ישראל היא לשכלל את צורת המין האנושי" (הראי"ה קוק, "תעודת ישראל ולאומיותו"), ומוסיף בעל הסולם: "הפצת חכמת הקבלה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלוקים בקרב ישראל" (בעל הסולם, "שופר של משיח").
בידנו נמצאת שיטת החיבור, חכמת הקבלה (צילום: קבלה לעם)
כאשר נתחיל להתחבר בינינו, הכתובת על קיר בניין האו"ם תוכל להפוך מפסוק יפה מן המקורות לערך החקוק בלבו האחד של העם היהודי, ואליו יצטרפו במעגלים כל האומות למימוש החיבור השלם. אז יבינו גם אומות העולם כי על מנת לכוון את היהודים לחיבור אפשר להסתפק בלחץ ממוקד ואין צורך באמצעים האלימים של היום, שכן גם הן ניזונות מן הקשר הזה. גם את התמונה הזו ראה ישעיהו הנביא מול עיניו כאשר אמר: "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'" (ישעיהו, י"ד, ב'), "והֵביאו בנייך בחוצֶן, ובנותייך על כתף תינשאנה" (ישעיהו, מ"ט, כ"ב).