שיחה 670: המוח החברתי

המוח החברתי

החשיבה של אדם מאוד אישית, אינדיבידואליסטית, האדם פועל לטובת עצמו על חשבון הזולת. זה הכי בולט אצל תינוק, הוא לא חושב על כלום מלבד עצמו. עד גיל 3 לא מרגיש אחרים

-        במשפחה שמפנקת מדי את הילד, הוא ממשיך להתייחס כך לעולם גם בבגרותו

-        האדם לא נולד עם הכנה לאמפטיה, להפך, הוא אגואיסט מוחלט שלומד לעשות חשבון

כולנו שייכים למערכת אחת, יש בינינו קשר הדוק עם אינספור קווי תקשורת פנימיים

-        מחשבות, רצונות, התפעלויות, הכול מצוי ברשת אחת כללית. אנו כמו קרוטונים במרק

-        היכולת הבסיסית האגואיסטית להרגיש אחרים טבועה בנו, כדי שניזהר מדברים מזיקים

-        בעזרת שיטת חינוך מיוחדת, אפשר ללמוד להשתמש בקשר בינינו באופן לא אגואיסטי

מטרת התפתחותנו היא בניית קשרים הדדיים נכונים, שנרגיש "כאיש אחד בלב אחד". הדדיות מושלמת, השלמה הדדית, איש לא צריך לדאוג לעצמו, כולם דואגים לו והוא להם

-        כשאדם מתפנה מדאגה עצמית, הוא מרגיש כמו תינוק בידי אימו, הוא יכול לדאוג לאחרים. בדרך לשם, יש להגיע קודם להכרת הרע, שאי אפשר להמשיך לאכול זה את זה כמו היום

-        בשיא האבולוציה, נרגיש את כולם בבת אחת. הנוירונים שלנו יתקשרו ונהפוך למוח אחד. ניתן להשיג זאת רק על ידי השיטה שמלמדת להתקשר נכון לאחרים, לאהוב את הזולת

-        כמו להקת דגים או ציפורים שזזה כאחד, כך נהיה אנחנו, אבל מתוך התפתחות עצמית. במוח המשותף שלנו נרגיש אז את הכוח העליון, שמנווט אותנו לחיבור גדול יותר ויותר