שיחה 817: איפוק וויתור במצבי קונפליקט
איפוק וויתור במצבי קונפליקט
בזמן מריבה טוב לשמור על איפוק. אבל אח"כ, כששכל ורגש מאוזנים, צריך להביע דעתך
- כל אחד מציג את דעתו, אך מוותר על ההתבצרות בה, בדרך להולדת דבר חדש משותף
- בחיבור אנו מולידים שכל ורגש חדשים, כמו ילד רוחני. אח"כ שוב קונפליקט ושוב חיבור
- למה קשה לי לקבל דעה של אחר? כי מטבעי אני אגואיסט. לא מרגיש את האחר ודעתו
בכל הטבע ניגודים מתחברים ויוצרים חיים. אצלנו זה צריך לקרות בצורה מודעת
- לכל אחד דעה משלו, ובחיבור בינינו אנו מולידים דעה חדשה, מתקדמת יותר, משותפת
- ויתור כלפי דעת האחר זה לא חיבור. דווקא מהניגודים הגדולים נולדים חיים חדשים
- עשרה סביב שולחן. כל אחד מביע דעתו. כולם נכללים ממנה. בסוף נולדת דעה משותפת
חכמת הקבלה מלמדת שהמצב העתידי כבר קיים, ואנו רק מגלים אותו מתוך החיבור
- הרצון המשותף, הדעה המשותפת, הם תוצאה מכך שכולנו ספגנו את כל האחרים לתוכנו
- כל אחד מאחל מכל לבו שכולם יתחברו יחד. זה נקרא להתפלל. ואז מרגישים מצב חדש
- פתאום הפרטיות נעלמת, ואנו מרגישים ברצון אחד, כמו איש אחד, עם שכל ורגש חדשים
פורסם ב מאמרים, גישה לחיים