יחסים בין אחים – א'
ההורים עשו אותנו אחים, הם רוצים שנהיה קשורים
- בתנ"ך יש דוגמאות רבות לבעיות בין אחים, זה מצביע על כך שהבעיה היא טבעית
- תאומים – צריך להבדיל ביניהם "אתה הגדול ואתה הקטן"
- פחות להדגיש כל הזמן "אתם אחים, אתם אחים". כי מה אני אשם שאני אח שלו?
- ילד רוצה להרגיש שהוא מיוחד. אם אחיו מקבל אותה מתנה כמוהו, הוא לא מרגיש שזו מתנה
יש להבליט את המיוחדות של כל אחד, לא להשוות ביניהם, כי אדם זקוק להרגיש מיוחד
- בדרך כלל להשתדל לא לתת מחמאות לבן אחד בפני השני, כי אוטומטית השני נפגע
- במקרה של בן ובת זה קצת פחות בעייתי, כי יש הבדלים טבעיים בין המינים
ילדים רגישים מאוד, לשים לב שלא ירגישו קיפוח מול אחיהם
- מהילד השלישי והלאה, קל יותר לילדים להסתדר זה עם זה. הכי קשה זה בין הראשון והשני
- ילד סנדוויץ' מביא בד"כ יציבות. התנאים מאפשרים לו להצליח יותר מאחיו האחרים
סדנאות משפחתיות: כולם משתתפים, כולם שווים, אפילו התינוק על הידיים
- חשיבותה של ארוחת ערב משפחתית
- לא חשוב על מה מדברים, העיקר שזה פחות או יותר מעניין את כולם
- אפשר גם לדבר על כללי הסדנה: מדוע חשוב להקשיב, להרגיש את האחרים וכן הלאה
- לא מדברים על תכונה שלילית של אחד מהילדים. אף אחד לא יכול לסבול זאת
- אפשר לדבר על מישהו זר בעל תכונה כזו, ולדון בה. שהילד לא ירגיש שמתכוונים אליו
- מומלץ לבקר תופעות שרואים בחיים, בסרטים, בספרים, ובכלל בעולם, יחד עם הילדים
- לא כדאי לבקר את השכנים, כי זה יעמיד את הילד כלפיהם באופן ביקורתי קבוע
- לא לומר לילד "אתה רע". לא לשפוט אותו בקרב בני המשפחה. לא להוריד לו את הביטחון
- מבקרים תכונה לא רצויה, ולא את האדם עצמו
- אפשר לדון על מהי קמצנות, פזרנות, רוחב לב וכו'. הילד יתחיל להבין את התנהגות הוריו
- אפשר להמציא סיפורים עם אנשים שלהם יש תכונות כאלה
- אף פעם לא נתייחס לאדם, רק לתכונה, כי אחרת נתרגל ללשון הרע ורכילות
- הילד צריך לגלות את הרע שלו בעצמו. לחץ מצד ההורים לא יעזור ויכול לקלקל מאוד
- אם עומד לקרות נזק גדול, להעיר ישירות. בד"כ רק לסייע בעקיפין שיגלה את הרע בעצמו
- תרגיל: לא מבקרים אף אחד. כל אחד דואג שלאחרים יהיה נוח לידו, שישמחו מקיומו
- "היום היית ילד טוב" – גם לא צריך לומר. כי אתם מבקרים אותו