בעבר ערך המשפחתיות היה גבוה יותר. הדבר נבע מכך שהיינו עם שתמיד לחצו עליו. המשפחה הייתה מקום מקלט, מקום חם ובטוח. כשהלחץ החיצון פוחת היא נחלשת
ביסודו, עם ישראל נבנה מאנשים זרים שהתקבצו סביב אברהם, והתחברו באהבה. הם בנו חברה כמו משפחה, שבה כל אחד הרגיש שהוא מצוי במקום חם ומחבק. מאותם ימים נכנסה בתוך הגן הרוחני שלנו תחושת הקשר והשייכות לכל יהודי אחר. חיבור רוחני הוא חזק ופנימי הרבה יותר, זהו קשר נצחי שמשייך אותנו לנשמה אחת. אבל התחושה הזו נעלמה מזמן, ומשך דורות אנחנו רק אחים לצרה. אגו גדול ושנאה
קשר רוחני הוא הרגשה שהזולת חשוב יותר מגופי, ממני, כי דרכו אני מתחבר לנשמה ולנצח
היופי שגלום בקשר רוחני הוא הרגשת ההרמוניה שבטבע והבורא שמנהל את הכול
קשר רוחני הוא יותר ממשפחה. אנו בונים בינינו נשמה, כדי להגיע לשלמות שבטבע
הבורא הוא כוח עליון, הספק העליון של כל טוב הרוחני, השפע שממלא אהבה הדדית