שיחה 556: חיים במלחמה מתמדת
ישראל מתאבלת על בניה
בזמן מלחמה אנשים נעשים קרובים זה לזה, אחים לצרה. זה קורה בטבעיות בכל עם. מעבר לכך, העם שלנו מיוחד בכך שבשורשו מצוי "ואהבת לרעך כמוך". זה חרוט בנו
- חיינו בהדדיות משך דורות, עד החורבן שנבע משנאת חינם. נצרב בנו רושם מחיבור
- אף פעם לא היה ילד יהודי זרוק ברחובות, כמו אצל עמים אחרים. עם של ערבות הדדית
ביום הזיכרון העם מצוי בהתעוררות כללית של תחושת קשר, ערבות הדדית, אחדות. מתגלה שורש החיבור בינינו, שהוא מאוד חזק ועוצמתי. מאיר מבפנים ושולט עליך
- מתגלה הכוח שפעם חיבר אותנו כאיש אחד בלב אחד, ומעורר חיות מיוחדת, אצילית
- ללמד אותנו איך עלינו לחיות כל הזמן בערבות הדדית, לא רק ביום הזיכרון
מה צריך לזכור ביום הזיכרון? לעשות חשבון נפש למה החללים נפלו, ומה עלינו לעשות. הם הקריבו חייהם עבורנו. המחויבות שלנו זה לעשות תיקון, להביא שלום לעולם
- הנופלים סיפקו לנו הזדמנות לבנות כאן חברה אחרת, מחוברת באהבה וערבות הדדית
- הנופלים נמצאים בינינו, רק זה נסתר. אם נתחבר זה לזה באהבה, נרגיש אותם. הם משתוקקים לכך שנהיה מחוברים כמו מערכת אחת, כאיש אחד בלב אחד
- ביום הזיכרון כדאי לזכור מה עלינו לעשות כדי שהשכול ייפסק, ושזהו רצון החללים
פורסם ב חגים ומועדים