מימי קדם אנשים שאלו את עצמם לשם מה חיים. הראשון שגילה כונה בשם "אדם הראשון". הוא גילה שמטרת החיים היא לשדרג את האופן שבו אנו תופסים את המציאות
אנו חיים במציאות רחבה ותופסים רק היבט צר, כי מסננים הכול דרך: 'מה טוב לי'
אדם הראשון גילה שאפשר לשנות תפיסה, 'מה טוב לזולת', ואהבת לרעך כמוך, ואז קולטים מציאות בלתי מוגבלת, שכולה היא בעצם כוח אחד, עליון, ואנו בתוכו. עשרים דורות אח"כ בא אברהם. בבבל העתיקה היה משבר אגו, והוא לימד להתעלות מעל האגו. אלה שהצליחו לצאת מעצמם לקליטה אלטרואיסטית של המציאות, נעשו לעם ישראל
הקבוצה הזו "ישראל", הלכה והתפתחה. כל פעם האגו גדל, והם התעלו מעליו יותר
פרעה, מצרים, תורה, ארץ ישראל, שוב האגו גדל, מכבים מול יוונים. מלחמת תפיסה
בהמשך שוב האגו גדל, העם בתפיסת מציאות אגואיסטית, למעט מקובלים יחידים
כיום מסתבר שאי אפשר להמשיך, האגו הורס את העולם. כולם שונאים זה את זה
בלית ברירה חוזרים לגישת הקבלה, תפיסת המציאות דרך ואהבת לרעך כמוך