שיחה 1: אל עבר עולם חדש

אל עבר עולם חדש

המילה "משבר", שכך אנחנו מכנים את המצב הנוכחי שלנו היא לא מילה רעה כלל. משבר זו מין פתיחה, כמו לידה, זה הפירוש שלה

-        אנחנו רואים זאת גם בחיים שלנו, שכשאנחנו עוברים ממצב אחד למצב שני, במעבר לעזוב את המצב הקודם זה די קשה. אבל כל מה שקורה לנו עכשיו הוא כאילו לידת הסדר החדש, שאנחנו עדיין לא רואים אותו

-      זה כמו עובר לקראת הלידה, יש איזה תהליך מאוד לא נעים, האם מרגישה לחצים גדולים, והוא מרגיש לחצים גדולים, ומתחיל תהליך שבו הם נמצאים בלחץ הדדי. עד כדי כך שלא יכולים לסבול זה את זה ואז קורה מעשה הלידה

-       זה מאוד דומה לְמה שאנחנו עוברים, ולכן המצבים שלנו הם כמו צירי לידה לעולם החדש. שהמצב שנקרא לו בינתיים "משבר", לפני הלידה, הוא מתחיל ללחוץ עלינו יותר ויותר, על כולנו יחד, ועל כל אחד ואחד. ובאמת, אנחנו רואים שאנחנו לא מסתדרים במשפחה, אנחנו מתגרשים, לא רוצים להתחתן, לא יודעים איך לחנך ילדים. אנחנו לא יכולים להסתדר בעבודה, בכלכלה, בקשר ממש, הכל נכנס למין חוסר הבנה, חוסר סדר

קורה כיום דבר חדש שלגמרי לא היה קודם, שהחברה שלנו הופכת להיות חברה אינטגרלית. זהו מימד חדש, רמה חדשה של קיום, נולדים לעולם החדש

-      המצב כיום נקרא "לידה כללית של כל האנושות", ולא של איזו מדינה, של איזו חברה, או של איזה חלק ממנה מפני שזה ממש עניין גלובלי אינטגרלי שקורה בכולם. אנחנו מגלים שלא רק שהבנקים, התעשייה, המפעלים, קשורים זה לזה סביב כל העולם, אלא גם בתרבות ובחינוך מגיעים לאיזה מצב הדדי מאוד תלוי זה בזה, ורואים גם כיום בכל העולם שקורה גם תהליך גלובלי עם האקולוגיה, עם האקלים

-       יש הרבה מדענים שמדברים על כך שהעולם הוא עגול, בתלות ההדדית, ועד כמה שאנחנו לא יכולים לברוח מזה, אלא ההיפך, יותר ויותר נכנסים לשיתוף מרגע לרגע, מיום ליום. עד כמה שמסוכן במצב כזה לעסוק בפרוטקציוניזם, בלבודד מדינה ממדינה, כי זה נגד התהליך שאנחנו עוברים מתחילת ההתפתחות שלנו כבני אדם עד היום הזה. וללכת נגד חוקי הטבע, שזו המגמה שאנחנו רואים בהיסטוריה שלנו, זה אף פעם לא מצליח, אלא ההיפך

-      הטבע מביא אותנו להדדיות, לתלות ההדדית, וממנו אנחנו לא יכולים לברוח, לא כמו במשפחה שיכולה להתגרש. ואז מה עושים? אנחנו חייבים למצוא פיתרון. הפיתרון היחידי הוא  מה שנקרא "שלום בית", בין כולם, בין כל העמים, בין כל המדינות, לא בללחוץ זה על זה, אלא רק לחייב בדבר אחד, בחיפוש ההשלמה