הטבע מתקיים לפי חוק שנקרא "רצון לקבל". כל פרט פועל כדי ליהנות, על חשבון האחר. אבל ההתפתחות הזו היא מוגבלת, כי האדם לא יכול לקבל לתוכו מעבר לרצון הקטן שלו. אפשר לצאת מהמוגבלות רק בהחלפת שיטת ההנאה. אז קולטים מציאות אינסופית
הבעיות שלנו: 1. תחרות עם הזולת 2. חיינו קצרים. 3. רוצים לדעת לשם מה אנו חיים
איך יוצאים מחוצה לנו? כבר לפני אלפי שנים גילו זאת המקובלים. יש שורש לחיים שלנו
את הרצון לקבל שמכוון פנימה, עלינו להפוך החוצה. במקום עצמי להרגיש את הזולת
לאהוב את הזולת זה אמצעי להתחיל להרגיש את המרחב האינסופי שנמצא מחוץ לי
אהבה לקרובים היא טבעית, ואינה חורגת מגבולות האגו. מדובר בפיתוח אהבה לזרים
פיתוח חושים חדשים, רצון חדש, אהבה חדשה. אוהבים לא בגלל שטוב לנו אלא לזולת
בחוש החיצון מתחילים את הכוח הכללי שממלא הכול, כוח של אהבה, שנקרא "הבורא"