שיחה 849: עילוי נשמה
עילוי נשמה
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים: לפי מידת החיבור והאהבה אנו מגלים את הבורא. כולנו כמערכת אחת בהשפעה מעל האגו, וזורם בנו אור נפש, רוח, נשמה חיה ויחידה
- בתהליך מבררים כל רצון לקבל אגואיסטי, קוברים, ובהמשך מחיים בצורה מתוקנת
- כולנו חלקים מהנשמה הכללית שנקראת אדם הראשון, וכל אחד מתקן את חלקו בה
- כשאדם מתקן את היחס שלו לזולת לאהבה, הוא מגלה שכל האחרים כבר מתוקנים
צרור החיים הוא המערכת הכללית, הגוף הכללי שבו כולנו חלקים
- תהיה מנוחתו עדן: עדן הוא האור העליון, אור החכמה, שממלא רצונותינו המתוקנים
- קריעת הבגד היא סימן עצבות. ברוחניות מדובר בגילוי חוסר שלמות בלבוש הנשמה
- החכמים אמרו שמי שרוצה לחשוב על מהות החיים, כדאי לו ללכת לבית קברות
- הדלקת נר נשמה: מסמל נר הרוחני שהאדם צריך להדליק בתוכו, מכלי, פתילה ושמן
ברוחניות, כשיש לך רצונות מתוקנים ובהם אור, אפשר לצרף 'רצון שנפטר' ולהחיותו. כך אנחנו מספקים לרצונות המתים כוח של השפעה ומחיים אותם. כולנו מערכת אחת
- תחיית המתים: פעולה רוחנית משותפת שבאה בסוף התיקונים הפרטיים
- תחיית המתים זו תחיית הרצונות, שבנויים מ"מוח, עצמות, גידין, בשר ועור" רוחניים
- איך גורמים לעילוי נשמה? כוון לכך שהבורא, כוח האהבה וההשפעה, ישרה בין כולם
פורסם ב מאמרים, תרבות יהודית