אל מותם המיותר של ברק, תומר ואיתם – שלושת הצעירים שאיבדו את חייהם בפיגוע המזעזע בדיזינגוף – מתלווים פצועים רבים. לא רק מי שנכחו במקום ונפצעו, אלא גם נפגעי חרדה ופצועים בנפש.
מאז אותו לילה שחור בלב תל אביב דיווחה עמותת ער"ן על עלייה של עשרות אחוזים בפניות לסיוע נפשי. בכלל מאז גל הפיגועים בשבועיים האחרונים נרשמה עלייה של כשלושים אחוזים בפניות של נפגעי חרדה.
אם לא נחזק היטב את הטיפול הרופף במאבק הנוכחי בטרור, המספרים של נפגעי החרדה ימשיכו לזנק וניאלץ להתמודד עם מצוקה נפשית חמורה יותר. אסור לנו לשגות במחשבה שבני הדודים שלנו מבקשים לחיות איתנו בשלום ושלווה. כמות הסוכריות שהם מחלקים בסוכות האבלים בבתי המחבלים אומרת הכול. אני חלילה לא נגד ערבים אזרחי ישראל, יש לי תלמידים רבים דוברי השפה הערבית ואני מעריך אותם מאוד, אבל לא בעד מחבלים שבאים להרוג את עמי.
הניסיון לחיות עם אומה נוספת על אותה חלקת אדמה נמשך כבר אלפי שנים, והוא לא יקרה מחר בבוקר. לכן עד שנקבל שכל עליון ונדע איך עלינו לפעול נכון, צריך לנהוג לפי דעת תורה הפוקדת בחדות: "הבא להורגך השכם להורגו". בלי פשרות ובלי משחקים. לנטרל במקום כל מי שקם להשמיד את הילדים שלנו.
אי-אפשר יותר לחיות ככה. הפחד משתק אותנו. מפיגוע לפיגוע אנחנו מדמיינים את עצמנו במקום הנרצחים או משפחותיהם, ונחרדים יותר. לכן מוכרחים לשנות קו חשיבה ולפעול למען ביטחון המדינה.
הצעד הראשון בחיזוק הביטחון יתחיל כשנראה איך כל הגורמים חוברים ועושים יד אחת נגד הטרור; איך הממשלה, הצבא, השב"כ והמשטרה מקמצים אגרוף ומכים בשורש הטרור; איך אוטמים כל פרצה בגדר ולא נותנים פתח לאנשים שטופי שנאה לשוטט בינינו ולהרוג אותנו.
אם הטיפול הזה יוזנח ולא יסופק ביטחון לכל תושב בישראל, נצטרך להיערך לטיפול מקיף בנפש העם ולפיצויים ראויים לו. אחד משניים: חוסן לאומי או טיפול נפשי.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"