אנחנו יכולים לנסות שעות על גבי שעות להסביר ולשכנע את האחרים ברעיון כלשהו שהבזיק במוחנו. אבל אז באים הביולוגים האבולוציוניים, שחוקרים את התפתחות האדם מבחינה גנטית, ואומרים לנו שחוץ מהגנים שלנו שמשכפלים את עצמם ושואפים להתפשט מדור לדור, גם הרעיונות שלנו, יחידות מידע תרבותיות בשם "ממים", מתפשטים מתוך צורך הישרדותי כמו בהדבקת וירוס מאדם אחד לשני.
הרבה שאלות עולות מן התיאוריה הזאת, כמו: האם כל אחת מיחידות המידע הללו היא בעלת רצון עצמאי או שיש תוכנה כללית שמנהלת את כל היחידות? איך ייתכן שלרעיון יש חיים משל עצמו? למה מידע מסוים עובר בין בני אדם ומידע אחר לא עובר? והשאלה המסקרנת מכול היא האם יש סדר להתפתחות הרעיונות, או שההתפתחות היא מקרית כמו מנגנון הברירה הטבעית של דרווין?
לפי חכמת הקבלה, הטבע כולו עשוי רצון לקבל הנאה, והוא מתחלק לסוגי רצונות שונים. את הרצונות האלה אנחנו מעבירים מאחד לשני. אלו הם הרעיונות. כל רעיון הוא ביטוי לרצון מסוים לקבל הנאה, והוא יכול להדביק אנשים רבים, כמו שווירוס באדם אחד יכול להדביק אלפי אנשים. אם רעיון ממלא את הרצונות בהנאה, אנשים שמחים להידבק בו והוא מכה שורשים בחברה האנושית ומתפשט בה.
כשאנחנו משוחחים בינינו ומחליפים רעיונות ומחשבות, אז המנוע הפנימי שבאדם המאזין, רצון לקבל אגואיסטי בבסיסו, קולט כל מה שימלא אותו בהנאה ויגרום לו הצלחה. הוא עובד שעות נוספות ומודד בכל רגע איך לקבל עוד ועוד, האם הרעיון הזה ימלא בעוד תענוגים? האם בקליטת המידע הזה תגבר ההנאה מהחיים? מה שרע לאדם ולא פועל לתועלתו, האדם לא קולט.
אם לצלול לעומק, יש סיבה גבוהה יותר להצלחת התפשטות רעיון טוב וצודק או רעיון מזיק והרסני, ומקורה בתוכנית עליונה של הטבע, שייעודה להביא את האנושות לקבל יחס חדש לחיים ולטבע. הטבע מעוניין שנפיץ זה לזה רעיונות, מחשבות, תפיסות – לא רק לשם העברתם, אלא בעיקר לשם חיבור הדדי שנרקום בינינו בהדרגה, עד שנתלכד למנגנון אינטגרלי אחד. אם הרעיון האינטגרלי היה מתפשט, העולם שלנו היה מורגש יותר כגלובלי, כמערכת עגולה שבה כולנו שווים, כולנו מחוברים, אין אחד שונה מהאחר, עד שנחיה כאיש אחד בלב אחד.
אבל הרעיון האינטגרלי הזה מתקשה להתפשט בעולם האגואיסטי של ימינו. הוא מעורר דחייה פנימית. הרעיון האינטגרלי דורש מהאדם לבטל את דעתו בפני האחרים, לאהוב את הזולת כמו את עצמו ועוד יותר. לכן אנחנו שבויים ברעיון הקפיטליסטי ששולט בימינו, רעיון שמדרבן להרוויח על חשבון האחרים.
אומנם הטבע שותל במוחנו את הרעיונות המתחלפים בזה אחר זה, אבל בשונה מרעיונות אגואיסטיים כמו הקפיטליזם, עלינו להגיע בהכרתנו לרעיון האינטגרליות, המושתת על אלטרואיזם. זו הבחירה החופשית שלנו לבחור את כיוון ההתפתחות שלנו בחיים. אדם שמופעל על ידי הרעיונות שצצים בו שקול לאדם בדרגת החי. אבל אדם שבוחר להידמות לטבע האינטגרלי הופך להיות בן אדם – הדומה למערכת האינטגרלית העליונה של הטבע.
הרעיון האינטגרלי מזניק את התפתחות האדם. הוא קושר את כל כוחות הטבע לשורשם הרוחני, לכוח הפנימי של הטבע. הכוח הפנימי הזה קשור לכל המחשבות והרעיונות שרצים לכל האנשים בראש, וממנו נובע הכול. הגורל שלנו נגזר מהכוח הפנימי הזה, מהכוח העליון הכולל הכול.
דווקא המשברים שפוקדים אותנו היום, כמו מגפת הקורונה, מצביעים לנו על כך שאנחנו מקושרים זה לזה ברמה גלובלית. הם מאפשרים לנו לזרום עם הרעיון האינטגרלי, עם כוח האיחוד. אם לא נזרום עם רעיון האינטגרליות אז הטבע בדרכו יניע אותנו לאותה תכלית ברעיונות פחות נעימים.
חכמת הקבלה בנויה במיוחד לזה. היא חוסכת לנו סבל וייסורים ומסבירה לנו מה עלינו לעשות כדי לגלות את הרעיון האלטרואיסטי, את הכוח העליון, האחד יחיד ומיוחד, "אין עוד מלבדו". את הרעיון הזה צריך להפיץ הלאה. לכבוש את לב האנושות בכוח האינטגרלי החיובי ולהדביק בו את כולם.