קולות הבכי והזעקה של ילדיהם של מבקשי המקלט הכלואים מפלחות כל לב. קשה מנשוא לעמוד מול מצב כואב שבו אלפיים ילדים ונערים תמימים ממרכז אמריקה מופרדים מהוריהם. זו טרגדיה קשה לכל הורה, על אחת כמה וכמה לילד
תמונה: רויטרס
אולם אם תיכנסו לנעליו של נשיא ארה"ב, האיש שעליו מוטלת האחריות לשמור על-פי חוק על גבולות המדינה ולעצור את גל ההגירה הבלתי-חוקית, בפרט לאחר שהתחייב למיליוני בוחריו, כיצד הייתם מציעים לפתור את תופעת ההגירה?
המצב שארה"ב מתמודדת עימו בימים אלו מורכב מאוד. ככל שהשינוי אליו הם שואפים מהותי יותר כך גם היישום בפועל מורכב וגורר עימו תופעות קשות. במשך עשרות שנים אפשרה ארה"ב מעבר חופשי בגבולותיה, ואף העלימה עין משוהים בלתי-חוקיים.
לראשונה, במסגרת "ניקוי האורוות" ומערך השינויים שטראמפ מקדם בארצו, הוא מקשיח למדיניות של "אפס סובלנות": כל מסתנן בלתי-חוקי שנתפס – מושלך למעצר, וילדיו מופרדים ונכלאים בנפרד; תופעת לוואי שאיש אינו חפץ בה.
כמובן שאיני מסכים לפתרון העגום הזה. אני מטיל ספק אם גורם כלשהו בממשל האמריקני, הן מהצד הימני של המפה והן מהצד השמאלי, אכן מעוניין שמצב כזה יימשך. איש אינו מעוניין למצוא עד סוף הקיץ שלושים אלף ילדים עצורים בגבולות, ואני די משוכנע שמוחות קדחתניים יושבים בשעה זו לאתר פתרונות.
בתהליך מדיניות ההגירה לארה"ב אני ממליץ לכונן תוכנית אינטגרציה. במסגרתה כל מהגר יוכשר ללימוד השפה, להיכרות מעמיקה עם התרבות המקומית, לידיעת החוקים והנורמות המקובלות בחברה ועוד. זאת בתנאי שהמהגר מוכיח את רצונו להיטמע בחברה כאזרח מן השורה.
כך תיבלם המדיניות הנוכחית אשר יוצרת בסופה גטאות של אוכלוסיות דומות, כדוגמת הרובע הסיני במנהטן, ובהדרגה יצטמצמו מגוון הבעיות שנובעות מחוסר מיזוג נכון בין התרבויות השונות.
בעיית המהגרים בארה"ב היא חלק מתופעת ההגירה העולמית. הקשר והתלות ההדדית ההולכים וגוברים בעולם הגלובלי יצרו תשתית לקראת רמה חדשה של מעורבות כלל-אנושית סביב כדור הארץ. אנשים "מתבשלים" לקראת הכלת האחר, לקראת חברה אינטגרלית ו"רב-תרבותית" של ממש.
אולם בשונה מאותה הכשרה שיעברו המהגרים עם כניסתם למדינה הקולטת, בחברה האינטגרלית של מחר יהיה על כל אדם לעבור תהליך התפתחות הדרגתי להרחבת המודעות לאחדות, לפיתוח הרגישות לזולת ולהרגשת הגורל המשותף של האנושות.
אנחנו עדיין לא שם. אולם ככל שהתלות ההדדית בינינו תלך ותתהדק והתנאים לכך יבשילו, לא יהיה מנוס מתהליך חינוכי כלל-עולמי שיכשיר את ליבנו לחיים משותפים סביב כדור הארץ. תכלית האנושות לחיות כמשפחה אחת ללא גבולות.
"כל העולם משפחה אחת היא", כתב המקובל "בעל הסולם", "וכל מדינה מחויבת להבטיח שלא תעכב על האזרחים לבוא למדינה אחרת, ולא תסגור שעריה מפני גרים ומהגרים" ("כתבי הדור האחרון").