לפעמים אגדות מתגשמות: בגיל שלוש מאט גרודסקי הכיר את לורה שיל ברחבת מגרש המשחקים בגן שבעיר פיניקס בארה"ב, ומאז נרקמה ביניהם חברות מתוקה אופיינית לילדים.
ההורים שהתפעלו מהקשר התמים שמרו על יחסים קרובים רק כדי שהילדים יוכלו להמשיך לבלות יחד. מאט ולורה לימדו זה את זו להתנדנד בנדנדה, לצבוע בלי לצאת מהקווים, אספו יחד קלפים וצברו חוויות משותפות.
יום אחד, כשכבר למדו יחד בבית הספר היסודי, נעמד מאט מול כל התלמידים וצעק "יום אחד אני אתחתן עם לורה!", אבל אף אחד בכיתה לא לקח אותו ברצינות. הידידות נמשכה עוד שנים ספורות עד שלגורל היה תוכניות אחרות והשניים נאלצו להיפרד וללמוד בחטיבות ביניים שונות. למרות ההבטחות שלהם להיפגש בסופי שבוע, המציאות הייתה חזקה יותר והם התראו פחות ופחות, עד שהקשר דעך ולבסוף ניתק.
כעבור עשור, בתיכון, הקשר התחדש שוב דרך מכרים משותפים ומאט ולורה חזרו להיות זוג יונים. למרות שכל אחד מהם המשיך ללמוד בקולג' אחר, במרחק עצום זה מזה ובקושי התראו, הפעם הקשר לא ניתק. אבל אז הגיעה השנה האחרונה ללימודים, רגע האמת שבו המקצוע שכל אחד מהם בחר הוביל למסלול אחר, ושניהם היו צריכים להכריע לגבי עתידם.
מאט קיבל החלטה. בצעד אמיץ הפתיע את לורה בפיקניק שארגן לכבודה באותו גן הילדים שהיו בו בהיותם בני שלוש, שם כרע ברך והציע לה נישואין.
נדירות הפעמים שבהן אנחנו מתחתנים עם מושאי האהבה הראשונה שלנו. גם אם ניסים קורים, אין שום ערובה לנישואים מוצלחים לאורך זמן. רוב בני האדם לא עוברים מסלול מיוחד כזה, אלא עושים טעויות רבות, נפגשים ונפרדים עם בני זוג שונים, מתגרשים וחוזרים, ובגיל מבוגר, לעיתים דווקא קרוב יותר לסוף החיים מאשר לתחילתם, פוגשים מישהו שמעריכים את הקשר עימו. זו בטח לא אותה הילדה הקטנה עם הצמות שהכירו כבר בילדות, או אותו פרחח קטן שישב בסוף הכיתה, אלא אנשים אחרים לחלוטין.
קשר יציב מושג רק מתוך "חורבן". לכן אדם שלא עובר עליות וירידות, התנסויות וניסיונות בתוך הקשר, לא מסוגל להעריך ולשמור על מערכת היחסים שיש לו בידיים. לא שאני תומך במצבים הרסניים בין בני זוג, אלא אני מודע לכך שחובה לעבור טלטלות ורגשות לא נעימים בתוך הקשר כדי לייצב בניין יחסים חזק.
זוגיות מורכבת בעצם משני אגואיסטים, שני אנשים שרוצים לטובת עצמם ומחפשים לקבל תוספת תענוג על ידי הקשר הזוגי. אי-אפשר לעקור את האגו בניתוח, ואף צד לא מסוגל להתגבר על האגו של עצמו, לכן רק אחרי שעוברים מצבים מתסכלים רבים, זוגות לומדים על בשרם איך לשמור על קשר נכון.
בגיל מבוגר כבר אין מריבות שמובילות למלחמות עולם. זוג מנוסה עם קילומטרז' של ריבים מבין מראש שכדאי להימנע מסכסוך, שצריך למצוא דרכים לעקוף את הוויכוח ולהתאפק שלא להתפרץ כשמתגלות מחלוקות. זוג ותיק הופך רגיש מתי לבלום ומתי להאיץ כדי שלבן או בת הזוג יהיה טוב.
לא יכול להיות טוב לפני שיש הכרת הרע, כיתרון האור מתוך החושך. לכן אני ממליץ למאט ולורה שהכירו עוד בפעוטון ולכל זוג צעיר שנמצא בתחילת דרכו, ללמוד להעריך זה את זה, להראות שאתם אוהבים ודואגים, למצוא חן זה בעיני האחר, לצבור התרשמויות שונות, חיוביות ושליליות.
לא לבנות על כך שההיכרות המוקדמת או החברות ארוכת השנים תציל מהתנגשות. גם לא לתלות תקוות בעתיד ורוד שמחכה מעבר לפינה. קשיים יגיעו לכל זוג בדרכו, אבל הכלל המנצח הוא "על כל פשעים תכסה אהבה".
וכשהפשעים מתגלים השתדלו לנתק את השכל ולהפעיל במקומו את מרכז התענוג החתולי הקטנטן – לעורר תחושות טובות, הרגשה נעימה, ללטף אחד את השני כמו שמלטפים חתול בפרווה. ולא פעם בשבוע, אלא פעם ביום; גם לא פעם ביום אלא מספר פעמים ביום.
ולא רק להתלטף ולגרגר מעונג, אלא גם לדבר ולדבר. לחפור זה לזה כמו שני נודניקים, לשפוך הכול לחוץ. לשתף את בן או בת הזוג בכל המחשבות, וכמו שני מדענים ללמוד להכיר זה את זה בצורה הדדית. כך החיים הופכים מעניינים, מסקרנים, כמו מעבדת מחקר שמלמדת מי אנחנו, מה יש במערכת היחסים בינינו, ואיך נשפר אותה מעת לעת כדי להפוך את החיים למושלמים יותר.
נהוג לומר, אם בזקנה היינו מסוגלים ובצעירותנו היינו יודעים. היום זוגות מתחילים להבין זה את זה בגיל מאוחר, לכן חשוב להקדים ולחנך את הצעירים למציאות שלפניהם. ללמד אותם איך לחקור את עצמם ואת מערכת היחסים שלהם. בדרך זו הצעירים יכולים להתבגר מבפנים ולרכוש ניסיון מעשי בהתקשרות פסיכולוגית, עוד לפני שידעו קשיים גדולים ביחסים ביניהם וכך הם יוכלו לנצל צרות גדולות שיתגלו בדרך לפיתוח קשרים חזקים ועמוקים.
(תמונות מתוך דפי הפייסבוק והאינסטגרם של הזוג).
✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "