לפעמים אדם מקבל החלטה ונדמה לו שהקדים לקחת הכול בחשבון, לשקול אותה מכל צדדיה, אבל התוצאה משום מה יוצאת לגמרי הפוכה. הוא החליט לחסוך כסף ומאז הוא מבזבז יותר, החליט לארגן את שעותיו ואז רואה שהוא לא מצליח לעמוד בזמנים שקבע, החליט לרצות את אשתו ולא מצליח, לא מסוגל.
העצה לזה היא לא לקבל החלטות. לשחרר את מושכות הסוס שאדם מנסה לשלוט בהן בעיוורון ולתת לחיה להוביל, לקחת אותו לאן שהיא רואה שצריך להגיע. בעל חיים לא טועה, מי ששוגה הוא החלק האנושי שבאדם. יצרו מכשיל אותו.
אם אדם באמת רוצה לחסוך כסף, שיפקיד אותו בידי אשתו, היא תשמור עליו ותדע מה לעשות בו. ואת חייו, שיפקיד בידי הכוח העליון שישמור ויחליט עבורו. הוא ממילא עושה זאת.
לאדם צעיר קשה מאוד לקבל את הגישה הזאת. קל יותר לקבל את הדרך הזו כאשר מזדקנים וכבר פחות חשוב לשלוט בחיים, אבל אז כבר קצת מאוחר. על כך נאמר, "אם הצעירים היו יודעים והזקנים היו יכולים". ובכל זאת צריך להשתדל.
ביסוד כל החלטה שלנו עומד האגו, היצר האנושי, רצון לבלוע לתוכנו, לקבל לעצמנו כמה שרק אפשר, לשלוט, להיות צודקים, מכובדים, יודעי כול. כך אנחנו טועים, החל מהחלטות אישיות ועד החלטות לאומיות וגלובליות. בכל פעולותינו אנחנו מגיעים להחלטה ומקבלים תוצאה הפוכה. כי מחשבת הכוח העליון הופכית. רצונו להיטיב לכול, לחבר את כל הבריות בהדדיות, בפשטות, בלי חשבונות. כדאי לנסות להחליט פחות ויותר לסמוך עליו.
מוזמנים ללמוד את השיטה לחיים מאוזנים, הרמוניים ומשמעותיים