בשנת 1984 הגיעו לקיבוץ כפר הנשיא שבגליל העליון שני מתנדבים חדשים מאנגליה: האחים רייצ'ל ובוריס ג'ונסון. את בוריס רשמו בסידור עבודה לשטיפת כלים ולשירותי מכבסה, ואחרי עשרה ימי סחיטה יצא להכיר את מדינת ישראל על שלל פניה ופינותיה, ואילו אחותו נשארה לעבוד בקיבוץ.
עם השנים הפכה רייצ'ל לסופרת ועיתונאית בכירה, ואילו בוריס צמח למנהיג בעל תפיסה רחבה והיה לראש ממשלת בריטניה ה-55.
בסוף השבוע האחרון, תוך שהוא מואשם בהפרת תקנות הקורונה ושערוריות נוספות, נאלץ בוריס להתפטר בלחץ מפלגתו. אני לא מתמצא בסיפורי שערורייה ופוליטיקה, אבל גם לא מבין איך אנחנו יכולים לשפוט אנשים גדולים כמו בוריס ג'ונסון במשקולות של אנשים רגילים.
בעיניי ג'ונסון היה טוב לבריטניה ולאירופה, טוב לאמריקה ולישראל, וכולנו עוד נצטער שהוא חויב לעזוב. הייחודיות של ג'ונסון מתבטאת בעשייה רבה ובהחלטות ברורות נחרצות. יש לו אחיזה במבנה העולם המתקדם, ואם למרות פרישתו מראשות הממשלה יתמנה לכהן כראש נאט"ו זה יהיה צעד מועיל וחשוב. ג'ונסון הוא אדם שאסור להוציא מסך קבלת החלטות גורליות, לא בזמן הגורלי שהעולם נמצא בו כעת.
גם על אזרחי בריטניה משפיעה פרישתו של ג'ונסון. הם מיואשים מהפוליטיקה, מרגישים מנושלים מהשפעה על תהליכים ומהלכים. הבעיה בימינו היא שהאזרחים לא מספיק מבינים בפוליטיקה. הם לא מתעלים לדרגה ממנה יראו את התמונה הגלובלית הכוללת ויוכלו לבחור מתוך החלטה נבונה ורצינית. כלי התקשורת והמנהיגים מבלבלים אותם, עד שהם מעדיפים לעזוב הכול ולהתעסק בחייהם הפרטיים. לא סתם השלטון מנותק מהעם.
השינוי המהותי צריך להתחיל מלמטה, מהעם, מחינוך למעורבות חברתית, לדאגה לעם ולעולם. חינוך שיעלה מודעות לחשיבות המכרעת שיש לחיבור לבבי בין אדם לאדם בתוך העם, ומשם בין עם לעם.
אין אחד שלא רוצה חיים טובים ומאושרים, ההבדל הוא רק בדרך שבה הוא חושב להשיג אותם. והדרך לעולם טוב יותר, היא בלימוד שחיבור הדדי הוא מבנה העולם המתפתח, לשם הוא חותר.
המקובלים מלמדים ששאיפה לחיבור מעל לחשבונות האגואיסטיים הפרטיים מזמינה מהטבע כוח עליון יותר מהאגואיזם שבו אנחנו מושרים, כוח שימשוך אותנו מהדייסה העכורה שבישלנו ויאפשר לנו להתחבר ללב אחד. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, על זה אנחנו צריכים לדבר, כי בלי זה העולם שלנו יתדרדר לאבדון.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"