העקעק האוסטרלי דומה במראהו לעורב. הוא בעל גוון שחור למעט העורף ושולי הכנפיים הלבנים. המקור לבן וחרוטי והעיניים כתומות, והוא נחשב לאחד העופות האינטליגנטיים ביותר בעולם.
מחקר חדש שתכננו לערוך צוות חוקרים באוסטרליה על העקעק נקטע באמצע, אבל גילה להם דבר חדש שלא ציפו לו. החוקרים הצמידו התקני מעקב זעירים במשקל 2.7 גרם לחמש ציפורים בלהקת עקעקים אוסטרליים במטרה לעקוב אחר תנועותיהן והרגליהן.
למרבה הפלא, בתוך שעות ספורות, כל התקני המעקב הוסרו מהעקעקים על ידי חבריהם ללהקה. תחילה העקעקים ניסו להסיר בעצמם את המכשירים אך לא הצליחו. כשציפורים אחרות בלהקה ראו אותם מנסים להשתחרר מרצועות ההתקן, הן קפצו לעזור, ותוך דקות העקעקים בניסוי השתחררו.
"אומנם ידוע לנו כי העקעקים הם ציפורים חברתיות ופיקחות", הסבירו המדענים "אבל זהו המקרה הראשון שהראה לנו סוג של התנהגות אלטרואיסטית לכאורה: עזרה לחבר אחר בקבוצה מבלי לקבל תגמול מיידי ומוחשי".
בין השנים 2005 ל-2007 נפגשתי מספר פעמים עם חתנית פרס נובל, המדענית ג'יין גודול. היו לנו מספר שיחות מרתקות על הטבע ועל ההבדל בין התנהגות אנושית להתנהגות של בעלי חיים. באחת השיחות שלנו היא שיתפה אותי וסיפרה שכאשר אתה שוהה זמן ממושך בטבע, אתה מתחיל להרגיש שהוא מלא באהבה, והיחידים שאינם מרגישים זאת הם אנחנו, בני האדם.
ואכן, אם בוחנים את הטבע מקרוב, קל לראות כמה אהבה יש בו. עם זאת, אהבה אינה אלטרואיזם. מאחורי כל הפעולות שבעלי החיים עושים זה למען זה יש מניע תמידי שנובע מאינטרס אישי. במקרה של העקעקים האוסטרליים, הציפורים עם התקני המעקב עליהן נראו פתאום שונות משאר הלהקה, כך שציפורים אחרות עזרו להן לחזור למראה ה"רגיל" שלהן.
היות והישרדות של ציפור אחת תלויה במידה רבה בגודל הלהקה, ברור שהאינטרס של כל בעל כנף יהיה לחיות בלהקה גדולה ככל האפשר. זה מספק לה הגנה גדולה יותר מפני יריבים או טורפים פוטנציאליים.
כפי שציינה בפניי המדענית גודול, בני אדם שונים מבעלי החיים. יש לנו תכונה נוספת הגורמת לנו ליהנות מסבלם של אחרים. כשאחרים סובלים, במיוחד כשהסבל הוא תוצאה ממעשינו, אנחנו מרגישים עליונות, וההנאה מרגשי העליונות היא תכונה אנושית ייחודית שאינה קיימת בבעלי החיים.
זו הסיבה שעד לרמה האנושית, הכול מאוזן בטבע באופן מושלם. יש אהבה אינסטינקטיבית ברמות הדומם, הצומח והחי, ויחסי הגומלין ביניהם מתפקדים בהרמוניה. אבל כשבני אדם נכנסים לתמונה, תאוות העליונות שאינה יודעת שובע משבשת את המערכת כולה. האגו גורם לנו לנצל ולהתעלל באחרים, לצרוך יתר על המידה, לצבור עושר מיותר ולדלל את משאבי כדור הארץ.
מכיוון שאנחנו חסרי אהבה טבעית לזולת, למעט מקרים של קרבה משפחתית (והיום אפילו הקשרים האלה מתנתקים), אנחנו חייבים לתרגל אהבה לזולת. יחס מלאכותי כזה לא ייחשב אלטרואיזם, שכן מעשינו מזמינים תגמול. עם זאת, הפרס שלנו יהיה לראות את שמחתם של אחרים.
גישה כזו עדיפה על אגואיזם, שכן התחשבות בזולת תסייע לנו להפסיק להתעלל זה בזה ובאיכות הסביבה שלנו. עם הזמן, ככל שנתמיד בכך, יהפוך ההרגל לטבע שני, ונחיה בחברה האנושית באכפתיות ובערבות הדדית כמו שאר בעלי החיים, אווירה שתעניק לכולנו ביטחון ושלווה.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים "מסע לעולם פנימי"