מי אהב להכין שיעורי בית כשהיה קטן?
תמונה: רויטרס
תמיד שנאנו להכין שיעורי בית, קיטרנו עליהם, הבטנו עליהם כעל עבודת פרך ולא כעבודת בית. מעמסה ששעבדה אותנו למוסד הלימודים ולמורים שלרוב הצטיירו כמבוגרים נוקשים. נטל שלא הסתיים בין כותלי בית הספר, אלא גם מחוץ לו, בזמן החופשי שלנו.
גם בבית היה נוצר מתח. ההורים היו לוחצים ומאיימים בהגבלות אם לא נסיים לפתור עד התרגיל האחרון, ואם התמזל מזלנו היו מבצעים את המטלות במקומנו. גם כשהיו תקופות שביצענו את כל המשימות, היה זה מתוך פחד שבשיעור למוחרת יבדקו מי לא הכין את שיעורי הבית. יומיים אחרי כבר שכחנו על מה למדנו.
חודש לצלצול הראשון, ומשרד החינוך מודה לראשונה את מה שמחקרים רבים כבר הוכיחו: לשיעורי בית אין השפעה על הישגים בלימודים בבית הספר היסודי, והם אינם משפרים באופן מובהק הרגלי למידה ומוטיבציה ללמידה. לכן, על פי מדיניות חדשה של משרד החינוך, יבוטלו שיעורי הבית במתכונתם המקובלת. הם יצומצמו משמעותית בהדרגה, ומורים לא יוכלו להעניש תלמידים שלא מכינים שיעורי בית. מה יעשו הילדים בשעות אחר הצהריים? במקום שיעורי הבית, ההמלצה היא לעודד את התלמידים לקרוא ספרים או לבצע פעילות חווייתית.
סוף סוף השכיל משרד החינוך להתחנך בעצמו. התחלה של חשיבה נכונה על הגישה היצירתית שבה יש לפנות אל הילדים. האדם מטבעו גדל רק במקום שהוא נהנה ורוצה מעצמו במילוי. התופעה המוכרת שמוכיחה זאת היא השכחה. כל מה שלא אהבנו ללמוד בבית הספר נשכח לחלוטין מהזיכרון.
לעומת זאת, אם הילדים ילמדו על החיים דרך קריאה בספרים שהם אוהבים ויצפו בסרטים ובסרטונים מרתקים – אפילו שיהיה זה דרך הנייד, סביבת עולמם הטבעית – אז בוודאי שתהיה להם תועלת גדולה. לילדים יהיה עניין רב יותר בתוכן הנלמד, הם יצברו תובנות למכביר, מצב רוחם ישתפר פלאים והם יהיו רגועים. הרגשה כללית שתספק הן את המורים והן את ההורים.
מדעים, טבע, גיאוגרפיה, גילוי יבשות העולם, ארכיאולוגיה, סוציולוגיה ועוד, הם חלק ממאגר אדיר של תכנים ערכיים ולימודיים שיכולים לתפוס בקלות את תשומת ליבם של הילדים. אלא שאחרי צריכתם כדאי מיד ביום למוחרת לשלב דיון חברתי במעגל-שיח. אין ספק שצעד כזה של התקשרות בקרב התלמידים על חומרי הלימוד וההעשרה שצפו וקראו בשעות הפנאי, יקדם כל ילד לחינוך נכון המותאם לעולם החדש והמשתנה, וברוח טובה ונוחה לכולם.