ילד מתרוצץ בינינו ומשחק, פתאום הוא ניגש, מוציא לך מהיד תפוח שהחזקת ונוגס. הוא לא שואל אם אפשר, הוא לא מתבייש, הוא לא בורח הצידה לאיזו פינה. הוא פשוט עומד מולך עם התפוח שחטף ולועס בעיניים תמימות ובהנאה גלויה.
עובר זמן, הילד גדל, אנחנו מתבוננים בו ורואים איך הוא מתחיל כבר לעשות חשבונות, להתבייש, להסתיר את עצמו כשהוא לוקח מה שלא שלו. הוא בעצמו לא יודע למה, אבל כך הוא מתנהג, מתוך אינסטינקט ומתוך מוסר שנשפך באוזניו: "זה לא יפה".
הרגשת הבושה שמופיעה באדם מתחילה להתפתח בצמוד להתפתחות האגואיזם, לגאווה שבאדם. כשהאגו גדל, אנחנו מתחילים להרגיש בחוש ובעזרת הסביבה שיש בו משהו לא מהוגן כביכול, עניין שצריך להסתיר מהעולם. אנחנו מתחילים לתפור לו כסות, מראית עין הפוכה של רוחב יד, התחשבות והבנה ללב הזולת.
הבושה הזאת שמתפתחת בנו עולה ממעמקי תחושה פנימית בלתי מודעת, תחושת הפער בין האגואיזם האינסטינקטיבי שלנו לאלטרואיזם עתידי שאין בו איפור, קישוט ומשחק; אלטרואיזם שכלל לא נמצא וקיים בינינו בחברה האנושית. זו תכונת האלטרואיזם הטבעית של כוח הטבע העליון, כוח שמגמתו נתינה בלי גבולות וללא תנאים.
בבגרותנו ניתנת לנו הבחירה: או להמשיך לתת לבושה לדחוף אותנו להסתתר בלבושים יפים, להתקשט במעשים טובים, או לתת לאותה בושה לכוון אותנו לשינוי פנימי, לתת לה להוביל אותנו לעלות ולהידמות לטבע, לפתח חוש בריא, מוצק ואמיתי של אהבה בלי מצרים.
זאת אומרת, הבושה היא כוח התפתחותי חזק מאוד שיכול לדחוף את האדם לשינוי פנימי עצום. רק צריך לדעת איך להשתמש בה נכון. השימוש הנכון תלוי בכוונה. אם אדם מנסה לדבר טוב על הזולת, מתאמץ להתחשב בו, להקשיב ולהזדהות עימו, לצמצם את עצמו כדי לתת לו מקום ולרצות אנשים שהם אגואיסטים כמוהו, אז כולם בעצם משחקים באותו משחק מעגלי שאין לו סוף, אין בו אמת וכולם מרמים את כולם.
או שבאותן פעולות ובתוספת מחשבה, האדם מתכוון ושואף להידמות בתכונתו לתכונת הכוח העליון, ואז אין לו שום עניין עם מה יחשבו עליו, אלא הוא פועל מעל הבושה, נמצא בחשבון נפש תמידי עם מה שנמצא במחשבותיו.
אדם שבוחר בנתיב השני ומשתדל להיות טוב לזולת כדי למצוא חן בעיניי הכוח העליון, להידמות לתכונת האלטרואיזם המקורי, שורש הטוב, מגלה ביתר חדות את הפער בין מצבו האמיתי למצב הרצוי לו. אז נוצרת בלב האדם בקשה מתעצמת לקבל עליו טבע חדש, טבע שני, ובתגובה הוא מרגיש איך בהדרגה מתחילים להתהפך בו היוצרות – על הגאווה, האגו ויצר הרע נוחת ומתלבש יצר טוב של אהבה.