מכוני היופי שהיו נעולים במהלך הסגרים היוו קושי גדול לנשים רבות שלא יכלו להתמיד בשגרת הטיפוח שלהן. לא רק בימי קורונה, אלא לאורך כל ההיסטוריה המושג אישה נקשר במושג היופי, עד כדי כך שהפכו למושג אחד ממש, מושא שהריץ את הנשים לרדוף אחריו ולסגל אותו גם במחיר כואב.
נושא היופי והקשר הישיר שלו לאישה בחברה האנושית עמוק ורחב בחכמת הקבלה, אבל בקצרה אפשר לומר שגברים מחפשים יופי באישה, פשוט בגלל שהם לא מתוקנים. האישה לעומתם מתוקנת יותר, כלומר קרובה יותר להרגשת הטבע, ולכן היא מחפשת איכות בגברים.
גבר רוצה יופי, אישה מחפשת איכות, איך אפשר לקשור זה עם זה? רק דרך ניסיון החיים ביניהם. אם קיבלו חינוך נכון, הם יכולים להגיע להבנה, ולחפש דברים דומים זה בזה – כך שגבר יחפש באישה יופי איכותי-פנימי, כמו שאישה מחפשת בגבר איכות של יופי פנימי.
ומהו יופי פנימי? מסירות. יופי פנימי הוא לב מתוקן, לב שיש בו טוב לכולם, "לב חכם". אישה צריכה להיות מוצלחת בחכמת הלב, ואז הגבר ירגיש בה את היופי הזה ויימשך אליו. זאת אומרת, גבר צריך להיות חכם מאוד כדי לזהות את חכמת הלב של האישה שעומדת מולו.
ואם יש באישה פרט כלשהו "לא יפה" בעיני הגבר, הוא רק כדי לתת לו הזדמנות להתרומם מעל הנטייה הבהמית ולהגיע להבחנה אנושית: להסתכל באישה ולראות בה מסירות לעולם, לראות בה אדם – מישהו עם יחס יפה ולב טוב. זה מה שגבר אמיתי צריך למצוא.
לא סתם יצר הטבע סוגים שונים של צורות חיצוניות. לא כדי שנשפוט ונגיד, זה יפה וזה לא יפה, אלא שכל אחד ימצא התאמה בסיסית בבן הזוג, משיכה טבעית, כי כן חשוב שלא תהיה דחייה גופנית ביניהם. אבל מכאן והלאה, רק היופי הפנימי, ההתאמה המהותית צריכה לקבוע ולהתפתח.
נקווה שבעזרת הקורונה נהיה בעוד שנה-שנתיים שטופים טוב-טוב ומטופחים היטב. נעבור כאלו שינויים פנימיים שנהיה אנשים אחרים לגמרי. אפילו לא נכיר את עצמנו, אלו שהיינו לפני המגפה. עד כדי כך נשתנה, שטיפוח החיצוניות שקיים ומושרש מזה אלפי שנים בכל דור ודור יסיים את תפקידו. אז נבין סופסוף שלא בו טמון היופי, שלא בזה תלויים האושר וההצלחה.