תמונות צבעוניות של ילדים רצים בחדווה במרחבי אוקראינה מתחלפות בתמונות שחור-לבן של פליטים צעירים מחזיקים בדובי שלהם, הפריט היחיד שנותר להם מהמקום שקראו לו בית. צילומים של מבנים מפוארים ומרשימים בשולי כיכרות רחבות ומוארות מתחלפים בצילומים של מבנים מופגזים ובתינוקות מתים, על רקע מלנכולי של קולות בכי וכינורות.
המראות הקשים והמזעזעים האלה הם חלק מסרטון שהקרין אמש נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי בפני חברי הקונגרס האמריקאי, כשבסופו עלתה הכותרת הקוראת לפעולה: "זה רצח. סגרו את השמיים שלנו".
זלנסקי הודה לנשיא ביידן על "מעורבותו האישית ומחויבותו להגנת אוקראינה", וקרא לארה"ב ונאט"ו לעשות יותר. הוא התקבל בתשואות ובמחיאות כפיים סוערות, ואחת התוצאות מהנאום האמוציונלי היא שביידן התחייב לשלוח סיוע נוסף בסכום של 800 מיליון דולר, כולל טילי נ"ט מתקדמים, מל"טים תוקפים ומערכות הגנה אווירית.
קשה לאמוד את טיב תפקודה של ארה"ב במלחמה באוקראינה. ישנם נתונים רבים ומשתנים, חלקם ידועים חלקם סמויים, ואין יכולת לכלכל הכול. במבחן התוצאה ארה"ב עושה החלטות נכונות מבחינה אסטרטגית. למרות סירובן של ארה"ב ונאט"ו לספק מטוסים לאוקראינה, הן בכל זאת מתגברות כוחות הגנה קרקעיים בפולין, הגובלת באוקראינה.
סכנה להתלקחות מלחמת עולם כתוצאה מהמלחמה באוקראינה אינה נראית באופק. כל המדינות דואגות שלא להידרדר למלחמה כוללת, והניסיון העיקרי מצידן כעת הוא להתיש את רוסיה עד שתתרוקן מתחמושת ואספקה, ולא תוכל עוד להילחם ולהתגונן. השגת מטרה זו תיחשב בעיניהם להצלחה.
האם סין תיחלץ לעזרתה של רוסיה? נראה שלא. על אף קשריה ההדדיים עם רוסיה, סין לא תתגייס למלחמה הזאת. היא רוצה לשלוט, אבל לא באמצעות מלחמה. הסינים נוקטים גישה אחרת: לקנות הכול בכסף ובעבודה קשה, ובכך הם יצליחו ובגדול. לכן עם סין אפשר ונכון להשתדל להגיע להסכמים.
ארה"ב לא תשאף להביא לסיום המלחמה באוקראינה אלא בתנאי שתראה שהושגו מטרותיה. כולם יודעים שהסכמים חתומים לא שווים כלום, ולחיצת ידיים רק תהפוך את המלחמה החמה למלחמה קרה. לכן ארה"ב שמתגייסת לסייע לאוקראינה, חותרת דרכה לשים קץ לאיום בטווח הארוך; אם כי טרם עלה נושא הנשק הגרעיני של רוסיה שעלול לשנות את כללי המשחק.
משחק השחמט העולמי הזה אינו צפוי להסתיים בקרוב. מצד תוכנית הבריאה, למלחמה הזאת יש תכלית להביא את המין האנושי להכרת הטבע הרע שלנו. לגלות לכולנו שמה שמניע אותנו, אנשים ומדינות, הוא האגו שטבוע בנו ורוצה רק לשלוט ולקבל הכול לטובת עצמו. כשנרצה להכניע את האגו בתוכנו נכניע אותו גם בעולם.
לכן אין מקום לצפות לשלום בין האומות בשלב זה, אלא בעיקר לגלות מי אנחנו ומה הכוונות שלנו, מה טבענו ולאן אנחנו נמשכים. מתוך איתור הרע המצוי נדע לזהות את הטוב הרצוי, מתוך מלחמה נבין מהי השלמות הרצויה בעינינו, "כיתרון האור מן החושך".
כרגע הסבל והפחד, כמו גם התמונות הנוראיות שמגיעות מהמלחמה ומערערות את תחושת הביטחון שלנו, מלמדים אותנו בהדרגה באיזה עולם טוב ומאוחד באמת היינו רוצים לחיות. לפחות נייחל לכך ונחתור לשם.
מוזמנים לצפות חינם בסדרת הסרטונים שלי "מסע לעולם פנימי"