מה נסגר עם היחסים בינינו לעולם החי? כאילו הכריזו מלחמה נגדנו. החל מהווירוס שהתגלה אצל עטלפים בסין ועובר לבני אדם, דרך פלישת העכברים לאוסטרליה אחרי הבצורת והשרפות, וכלה בנחילי הארבה שקודם התרכזו באפריקה וכעת פולשים לשדות רוסיה ואירופה. גם לישראל חדר זן הטרמיטים המטריד והמסוכן בעולם, כזה שמכרסם כל דבר שנקרה בדרכו: בניינים, עצים, ואפילו פלסטיק.
למה שבעלי החיים לא יתקפו אותנו? הרי קודם אנחנו תקפנו אותם, ערכנו בהם ניסויים, כלאנו אותם בכלובים בגני חיות והצגנו אותם בפני ילדים. אולי עכשיו תורם לסגור איתנו חשבון?
לטבע יש מערכת חוקים שלכולם מרכיב משותף אחד: יחס. קשר. כל חלקי הטבע מצווים לקשר של הדדיות, והכול כפופים ומצייתים לו. הטבע מתקיים בשלמות ביחס בין כוחות, קושר בין דוממים, בין צומחים ובתוך עולם החי, ועובר כחוט השני בין כל המערכות.
ואנחנו, בני האנוש? כמו מסיפור אחר. אנחנו מציבים את עצמנו נגד כל חוקי הטבע. זה מופגן בצורה החריפה ביותר ביחסים בינינו לבין עצמנו, שם מתקיימים חוקי ההדדיות בצורה הכי הפוכה שרק אפשר לתאר. במקום הדדיות יש בינינו ניצול הדדי, תחרות תוקפנית, שתלטנות אכזרית. וגם לשאר חלקי הטבע היחס שלנו מחפיר. אנחנו מתייחסים לדומם, לצומח ולחי כהרגלנו, בצורה עסקית צרכנית: אילו רווחים אפשר להוציא מהם?
אז הנה, בעלי החיים לומדים להתייחס אלינו בדיוק כמו שאנחנו מתייחסים אליהם, והאם יש יחס מזיק יותר משל האדם? אין מזיק כמונו בכל הטבע. אנחנו המזיק היחיד. שאר חלקי הטבע גם אם ניזונים וטורפים זה את זה, הרי התקשרותם נובעת מאותה גישה אקולוגית בריאה של איזון, של הדדיות, ולא מתוקף יצר טורפני.
אבל למה דווקא עולם החי נמצא בראש המתקפה עלינו? כי הוא הקרוב ביותר אלינו במדרגות הטבע. הפירמידה מתחילה בדומם, אחריו צומח, חי ולבסוף האדם. אם האדם יורד מדרגת האדם לדרגת החי, הוא מכניס את חוסר האיזון האגואיסטי שלו בדרגה תחתונה יותר. לכן בעלי החיים הופכים להיות בלתי מרוסנים כמונו, מוכנים לטרוף הכול. מצידם זו לא פעולה עם כוונת זדון, זה כמו אינסטינקט שפועל כתגובה להפרת האיזון שלנו.
לכן התיקון מתחיל כשהאדם יעלה את עצמו מחדש לדרגת האדם. אם הוא ישליט על היצר האגואיסטי הטבעי את חוק החיבור והאהבה של הטבע, הוא יוכיח שהוא ראוי לתואר הגבוה אדם, הדומה לטבע. אדם, מלשון אדמה לטבע העליון. אז יתחולל מהפך מופלא – הפירמידה תהפוך לכדורית, מבנה עגול שבו הכול משלים את הכול.
זאת המשימה שהטיל עלינו הטבע, אבל מי ילחש אותה באוזנינו? החיות לא יכולות לעשות זאת, והמקובלים שגילו את חוק האיזון וההדדיות ניסו לצעוק אותו בכל דור, אלא שאין רצון לשמוע, האגו שלנו גורם לנו לסתום את האוזניים. לכן מכות הטבע בדרכן ילחשו לנו את הסוד הזה, עד שכמו מים הן ישחקו את החומות ויחדרו אל הלב.