ישראלים שחיים בחו"ל מרגישים צורך להגן על מדינת ישראל, להסביר אותה, לתרץ את מה שהיא עושה הרבה יותר מישראלים שחיים כאן בארץ. למה? זה פשוט. האגו שלהם דורש כך בטבעיות.
רוצה או לא רוצה, ישראלי שעזב לחו"ל נשאר קשור למולדת שלו. אומנם הוא היה מעדיף לוותר על כך, אבל בעיני העולם ישראלי תמיד יישאר ישראלי, שלא לדבר על תווית היהודי שמודבקת עליו. במשך אלפי שנות ההיסטוריה ראינו ניסיונות רבים לברוח מהזהות היהודית, אך אף אחד לא הצליח. אי-אפשר להיפטר מזה, אין ניתוח שיכול להפריד את הישראלי מהגוף הישראלי-יהודי.
במודע או שלא במודע, זאת הסיבה שמצד אחד הישראלים רוצים להידמות פחות לישראלים וליהודים כשהם בחו"ל, ומצד שני הם מרגישים נחיצות להגן על ישראל ועל העם היהודי בנסיבות שונות. זאת תגובה טבעית של האגו האנושי, שכך הוא מסובב את האדם להתנהג.
הדבר דומה למישהו שקם לדבר רע או לעשות רע למשפחה שלי, אז באופן אינסטינקטיבי יקפוץ בי זיק של שייכות, גם אם אני לא מרגיש קשר אליה. עצם ההגנה עליה באין ברירה משייכת אותי למשפחה.
יוצא שהישראלים שעזבו את הארץ רצו להתנתק ממנה, אבל הם לא מסוגלים. הם מנסים כי הם חושבים שזה תלוי בהם, או שזה תלוי בעמים שהם חיים ביניהם, אבל זה תלוי בכוח שהם לא מביאים בחשבון, בכוח עליון, ולכן זה אף פעם לא הצליח בעבר וגם לא מצליח היום.
הבעיה עמוקה יותר: ישראלים אינם יודעים למה הם שייכים ולאילו שורשים הם נוגעים, אבל כך הם מגיבים באופן טבעי. לכן חשוב לצייד אותם בחבילת הסברה. ללמד אותם שהם חלק מתהליך היסטורי מעניין מאוד. לא רק היסטורי במובן האנושי, גם לא היסטורי בממד היקום שבו אנחנו חיים, אלא היסטורי במובן שכולל את כל העולמות – מהגבוה והרוחני ביותר עד הנמוך והגשמי ביותר.
הפלא שאנחנו עדיין לא קולטים ולא מבינים שמתוך המקום שבו אנחנו נמצאים, אנחנו יכולים להשפיע ולקבוע סדר ותהליך חדש בהתפתחות המציאות, הכולל את כל העולמות. אנחנו במיוחד, הישראלים.
לא כאן המקום להתחיל לפרוש את כל סיפור הבריאה על פי חכמת הקבלה, אבל צריך להזכיר לפחות את עיקרה: לאומה הישראלית יש ייעוד מיוחד מאוד, עליה להיות צינור מקשר בין הכוח העליון, שהוא כוח של חיבור ונתינה, לאדם בעולם הזה שפועל מכוח קבלה והפרדה, כוח האגו.
תפקיד ישראל לייסד חברה המדגימה כיצד להתעלות מעל כוח הקבלה לאורח חיים של חיבור ונתינה. אם ישראל אינה עושה זאת, היא מונעת מהעולם לדעת את הטוב שבחיבור, מנתקת את המין האנושי מהכוח העליון, גורמת בכך לשרשרת של משברים, מלחמות ואסונות, ומושכת כלפיה שנאה תהומית כמו שמתגלה היום.
את תמצית הרעיון הזה הייתי משתדל להסביר לישראלים בחו"ל, מתוך תקווה שאולי ייסדק משהו בקליפת הנוחיות שאוטמת אותם. הרי בשביל מה הם עזבו? בשביל שיהיה להם יותר נוח. אולי עכשיו, יחד עם הלחץ האנטישמי שמתגבר – ובקרוב גם לא ייתן מנוח באף מקום באמריקה – האוזניים ייפתחו לשמוע שהאנושות דורשת מהיהודים לתת לה משמעות רוחנית ולא שהיהודים ידאגו לעצמם לנוחיות חומרית.
אם ישראלים בחו"ל רוצים לספק לעצמם ביטחון עליהם להיות קרובים יותר זה לזה, וקרבה יכולה להתקיים רק על ידי כוח השפעה הדדית, לא בכסף ולא בחומר, אלא בהרגשה שהם קרובים יותר לשורש ישראל: חיבור לבבי מעל הטבע המפלג. רק זה יכול להציל אותם.