מבלי להתבלבל ולחשוב פעמיים, שיגר הנשיא 5,200 חיילים לגבול המקסיקני כדי לעצור את "פלישת" המהגרים. וכ-24 שעות לפני בחירות הביניים בארה"ב חזר משבר המהגרים למרכז החדשות – סוגיה שעלולה להשפיע על המשך כהונתו של הנשיא טראמפ או על תחילת תהליך הדחתו.
אולם אם תיכנסו לנעליו של נשיא ארה"ב, האיש שעליו מוטלת האחריות מבחינה חוקית לשמור על גבולות המדינה ולעצור את גל ההגירה הבלתי-חוקית, בפרט לאחר שהתחייב למיליוני בוחריו, כיצד הייתם נוהגים בעניין תופעת ההגירה?
אין ספק כי ארה"ב הוקמה כמדינת מהגרים וזה ייחודה: מגוונת תרבותית ומחשבתית, ססגונית ותוססת. אבל כל אלה מקומם שמור רק לנוסטלגיה האמריקנית. אותם חלוצים שהיגרו מאירופה שאפו ואף הצליחו להקים במו ידם את מה שמכונה היום המעצמה הגדולה בעולם. לא בטוח שהמהגרים מדרום-אמריקה מגיעים מאותה מוטיביצה להפריח את השממה, יש אף יגידו שהם בכלל באים ליהנות מפרי עמלם של יושבי "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".
גם החוקה אינה מחייבת איש לקדם בזרועות פתוחות כל מהגר שחוצה את הגבול באופן בלתי חוקי – אפילו מבקשי מקלט. ונניח שהיו מחוקקים בבזק חוק שכזה, מה היה קורה מחר בבוקר באמריקה? היכן האמריקנים היו מאכסנים מיליוני בני אדם שהיו מבקשים להגר לתוכה?
אינני מזלזל חלילה ברצונם של מהגרי עבודה או במצבם של פליטים הסובלים מתנאים ירודים ומחוסר זכויות אדם בסיסיות. להיפך, ליבי עם כל אחד ואחת מהם. אך ברמה מדינית יש חוקים וצריך לפעול על פיהם. אם בכל זאת ישנן משפחות או יחידים שליבן נכמר, אפשר ללכת לקראתם ולפרסם קול קורא לאימוץ מהגר אחד או אפילו משפחה שלמה של מהגרים; ליצור הסכמים וחוזים עם עורכי דין ולסייע לאותם אמריקאים לקבל בחיבוק חם אל ביתם הפרטי כל מהגר עזוב.
כך הייתי מציע לטראמפ לפעול בטווח הקצר. לעומת זאת, בטווח הארוך, אני ממליץ לכונן תוכנית אינטגרציה כחלק מתהליך מדיניות ההגירה לארה"ב. במסגרת התוכנית כל מהגר יוכשר ללימוד השפה, להיכרות מעמיקה עם התרבות המקומית, לידיעת החוקים והנורמות המקובלות בחברה ועוד. זאת בתנאי שהמהגר מוכיח את רצונו להיטמע בחברה כאזרח מן השורה.