בצ'כיה מחירי המזון, חומרי הבנייה והנדל"ן זינקו ולתושבים קשה לגמור את החודש. בהונגריה האינפלציה גבוהה מאוד ובמהלך המגפה עסקים רבים פשטו את הרגל ואזרחים רבים נוטשים כדי לעבוד במדינות אחרות. גם בספרד, רומניה, קרואטיה, במדינות רבות באירופה, המצב אינו מזהיר מאז הגל השני של הקורונה.
אני מודע היטב למצב באירופה ובעולם כולו, ולצערי אני לא חושב שיהיה טוב יותר. החיים יהיו קשים יותר ויותר. כי למה שהמצב יהיה טוב יותר? איך ייתכן? הרי בנינו את החברה, את העולם, את אירופה בפרט, באופן כזה שאנחנו מייצרים כל כך הרבה מותרות, נוטעים בבני אדם צרכים ודרישות למוצרים לא חיוניים, ויותר מאשר אנחנו מבלים ונהנים אנחנו משקיעים זמן רב כדי לעבוד ולשלם עבור אותם מותרות.
גם החברה האנושית בנויה כך שקומץ מהאוכלוסייה הוא השולט בעיקר. בכל מדינה ומדינה האליטה מתעשרת על חשבון האחרים, והמנהלים בראש נעשים מיליארדרים. הם נהנים מהיקר והנוצץ, ואת הפרוטות הנותרות משאירים להמונים.
מטבע הדברים השחיתות בצמרת חוגגת, כל אחד מושך לעצמו, מפגין סולידריות רק לצורך פוליטי. לכן במצב כזה שהחברה בנויה על יסוד אגואיסטי ומי שמטפס במדרגות השלטון הופך אנוכי ומתחשב רק בטובתו עצמו, שום דבר טוב לא יצמח. הניצול לא שייך לפלג אחד של השלטון, כי חוסר התחשבות אפשר למצוא הן בקרב סוציאליסטים והן בקרב קפיטליסטים, הן בשמאל והן בימין. טבע האדם האינדיבידואליסט קודם לעמדתו הפוליטית ולכן לא ייתכן שינוי, אלא עוד נחזה בניצול במו עינינו, כמו שבעל הסולם כתב על הדור שלנו: "החרוצים ינצלו את הנחשלים העמלים כפי מידת יכולתם ולא יחוסו עליהם כלל; החרוצים ישאבו תמיד את השמנת והחמאה, ואת מי החלב הכחושים ישאירו לעובדים העמלים" ("כתבי הדור האחרון").
מה שאירופה חווה כעת הוא רק פרומו רע לעתיד לבוא. בכל מדינה עוד נראה כיצד הייצור פוחת ואיך מפעלים נסגרים. כל חלום שניפחנו וכל מוצר שפרסמנו וחשבנו שאנחנו צריכים, רוצים וחייבים – ידעך. מיליוני אנשים עתידים להישאר ללא עבודה, ולא רק באירופה, אלא גם במדינות המספקות לה חומרי גלם. תוסיפו לקלחת הזאת גם את מאות אלפי הפליטים שנהרו מרחבי העולם לאירופה, מהגרי עבודה שעוד מעט ימצאו את עצמם ללא עבודה, והיכונו לחוסר היציבות שיתגבר ויביא עימו מצבים לא נעימים.
למי שבקי בענייני אירופה הבעיה הזאת אינה חדשה, היא רק הפכה דבר בשגרה. מגפת הקורונה היא שזירזה את הידרדרות המצב, חשפה את הבעיות והעצימה את התהליך שנמצא בירידה מתמדת. אם היום משפחות באירופה בקושי מצליחות לקיים את עצמן, אז אין לקוות שמחר יימצא פתרון קסם. גם סולידריות כלכלית מצד הממשלה לעסקים קטנים שנקלעו למשבר כדוגמת ספרד לא תסייע להם להיחלץ מהבוץ, זה רק איפור נוצץ לשעה קלה. כשהקורונה תכה חזק יותר, וזו מגמתה, התיירות העשירה בספרד תיפגע, האיפור יימחק והפגמים ייראו לעיניי כול. אז המחלה הסופנית שהחברה האירופית הייתה נגועה בה תפרוץ ושום תרופה כבר לא תעזור.
כל עוד אירופה מייצרת ומוכרת בלי שלציבור יש כסף ועבודה, אז הקריסה תישמע בקול חבטה גדול ועוד נראה איך אירופה שוקעת באינפלציה חריפה. לכן לא מאמר אחד, ואפילו לא סדרת מאמרים יספיקו כדי להעביר את גודל הבעיה ואת הצורך המיידי בפתרון כולל ומקיף. אפשר להצביע על רגל אחת על האיחוד האירופי הכושל, שהציב ביסודו את המטבע המשותף ולא חינך את הציבור לערכים שיתופיים. אפשר להצביע על סין שהפכנו אותה למפעל ענק ופס ייצור עבור האנושות כולה – התחלואות גלויות ותוצאותיהן יתבררו לכל אירופאי עד שנתיים מהיום.
יש עוד סיכוי להינצל, אני לא רק חוזה שחורות. בשונה משאר היבשות על פני כדור הארץ, לאירופה יש פתח מילוט ייחודי. אירופה היא לא דרום אמריקה או אפריקה, לא רוסיה או ארצות אסיה. אירופה היא חלק מרכזי בכדור הארץ, חלק מלא בכוחות, בהון אנושי, באנשים מאורגנים ובמדינות מקושרות. לכן בלית ברירה ומתוך תחושת נחיצות הם יכולים להעריך את גודל המכה שבפתח ולהיערך לשינוי רציני.
השינוי מתחיל בשינוי החברה. לא באיחוד מזויף נוסף של מטבעות וסחורות, אלא באיחוד הלבבות כתשתית לחברה בריאה. לא בפתיחת גבולות וטשטוש זהויות, אלא בשמירה על האיכות הפרטית של כל עם ואדם, ועם זאת יצירת מרחב משותף, ערכים משותפים שמכסים בחיבור ואחווה על כל ההבדלים והפשעים. רק עם תשתית חדשה כזאת הדורשת לימוד מעמיק של חוקי החברה והטבע, הבנה של המציאות שאנחנו חיים בה, כמו שמלמדת חכמת הקבלה, אפשר לבצע שינוי מהותי שיגאל את אירופה מייסוריה הצפויים.
אירופה צריכה סוף סוף להבין שמבלי להתאחד באמת ברמה החברתית ולהתחיל לפתור את הבעיה משורשה, אף מדינה לא תצא ברווח נקי, גם לא המדינה החזקה ביותר ביבשת. זו אשליה לחשוב שבעולם גלובלי, שבו תלות הדדית היא שם המשחק, האחד יכול להרוויח על חשבון האחר ולצאת כשידו על העליונה. לכן מה שלא נפתר כבר לפני ארבעים שנה צריך להיפתר עכשיו.
אירופה צריכה לבצע רפורמות ולהפסיק לקלוט גלים של אזרחים מבחוץ, כי עוד מעט הם יהיו כגיס חמישי בתוכה והם לגמרי לא יוכלו להתמודד איתם. אירופה צריכה לשים בראש מעייניה בנייה של חברה חדשה שתדאג שכל אזרח יהיה מסודר עם החיוני לו, שכל מדינה תהיה מסופקת בהכרחי לה. לכן טוב יהיה אם האיחוד האירופי ישאף להבטיח הכנסה בסיסית לכול, סכום מינימלי שיאפשר לכלל האזרחים להתקיים בלי תחרות וללא צרות עם השכנים.
כשכולם יהיו מסודרים, אף מדינה לא תלטוש עיניים לאוצרות שיש למדינה אחרת. כשכולם יהיו מסופקים, הדרישה לחיים חומריים מופרזים תלך ותצטמצם. אם גם האווירה תקבל גוון חדש של ערכים חיוביים, של הוכחה שאפשר להסתפק במועט וליהנות מהחיים, אז אנשים פחות ירוצו אחרי מכוניות יוקרתיות, אחרי אופנה לא שימושית, אחרי טיסות מסביב העולם. גם כדור הארץ היה שמח לנוח קצת מאיתנו, גם הוא יירגע כשאנחנו נירגע. כי אם נחיה בהתאמה לחוקי הטבע, בהתחשבות ובערבות, לא ייחסר לנו דבר.