העימותים עם השוטרים ועשרות המתפרעים המוסלמים שהפרו את הסדר בהר הבית, אירועים אלימים שכללו גם יידויי אבנים לעבר אוטובוסים בדרך לכותל, הם לא רק בשל חודש הרמדאן או כתוצאה מהתפרעות של קבוצות צעירים שאינם מפחדים להתעמת עם כוחות הביטחון.
הגורם העיקרי הוא אנחנו, מדינת ישראל, ששנים על גבי שנים מגיבים ברפיון ידיים לפעולות העוינות כלפינו. הגיע הזמן שנפסיק לשחק בזריקת אבנים זה על זה. אלא על כל אבן שנזרקת לעבר יהודים נגיב ביד חזקה. זו השפה שהצד השני מבין וזו הגישה שמרתיעה אותו.
גם בימי השגרה שיבואו אחרי הרמדאן המצב לא יירגע. גם לא אחרי שורה של גינויים מצד מדינות ערב. רק כשנעזוב את הארץ הם יירגעו, ועד אז תמיד יהיה מי שיתדלק את השנאה.
כמעט שנה חלפה מאז הפרעות שטלטלו את המדינה בעת מבצע "שומר החומות", ונראה שהשסע היהודי-ערבי מעמיק. אנחנו למודי ניסיון וכבר מבינים שאי-אפשר לחיות בשותפות, וגם סקרים חדשים מעידים כי קיים סיכוי קטן עד אפסי לשקט ולדו-קיום בערים המעורבות.
ההיסטוריה הקצרה שלנו מוכיחה לנו פעם אחר פעם שעלינו להתפכח ולהסכים עם העובדה הזאת אחת ולתמיד. נתנו אצבע והם רוצים את כל היד, נתנו שטח והם רוצים את כל האדמה. צאו לנסיעה מחוץ לערים הגדולות וראו איך הכול מסביב מיושב ביישובים ובכפרים ערביים. משבוע לשבוע עוד בית נבנה ועוד חצר מתרחבת. אט אט מתרחשת לנגד עינינו נסיגה קבועה, חד-צדדית, וישראל עוזבת את שטחה יותר ויותר. העם היהודי הולך ונעלם.
לא יעזרו דיבורים יפים על אחווה והכלה של האחר. המצב העגום מראה שאין עתיד לילדים ולנכדים שלנו על הארץ הזאת. הביטחון הולך ומתערער.
כל המשקל שמוטל על הכתפיים של ישראל נועד להביא אותנו לעסוק במהות החיים שלנו. להתעלות מעל התכנים הרדודים בהם כלי התקשורת עוסקים ולשאול שאלות משמעותיות יותר, כמו למה העולם נגדנו? למה אויבים מבית ומחוץ קמים עלינו לכלות אותנו? ומה עלינו לעשות כדי לשנות את המצב לטובה?
אנחנו לא צדיקים גמורים. גם לנו, עם ישראל, יש חלק מרכזי ומהותי במתחולל. כל מי שקם נגדנו מרגיש בתת-ההכרה שאנחנו מקור כל הרוע והשורש לסבל שהוא חווה. וזאת הרגשה נכונה ואמיתית, שכן לעם ישראל יש בעולם תפקיד רוחני: להיות "אור לגויים".
הרב המקובל יהודה אשלג, "בעל הסולם", צייר כבר לפני מאה שנה מה בדיוק עלינו לתת לשונאים כדי להרגיע את כעסם ולהמתיק את מצבם: "אנחנו צריכים לתת לגויים תורת חיבור, צדק ושלום, כי רק בזה הם תלמידנו, ולזה הם מחכים מאז שיבת ישראל לארץ. ותורה זו מיוחסת רק לנו, והיא מוכיחה לכל הגויים את צדקת ישראל על חזרתם לאדמתם, ואפילו על הערבים. אבל השיבה כיום לא עושה שום רושם על הגויים, ויש להחיש, אם לא, ימכרו עצמאות ישראל בשביל צרכיהם. ואין צריך להגיד על החזרת ירושלים" ("כתבי הדור האחרון").
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"