מדענים גילו שנמלה שנחשפת לחום במהלך פעילות עם נמלים אחרות מתנהגת כאילו היא לא מרגישה זאת. היא ממשיכה בהתנהלות הרגילה עם כל הנמלים האחרות ומשנה את כיוון התנועה שלה רק כשכל שאר הנמלים עושות זאת.
הדבר נכון גם לגבי להקות דגים ולהקות ציפורים כמו זרזירים למשל. הם אינם הולכים זה אחר זה, אלא נעים כאילו הם אורגניזם אחד המורכב מאינספור יחידים. אינני יודע אם הם עושים זאת על ידי שחרור הורמונים או על ידי משהו אחר, אבל התוצאה היא שבתנועתם הם לגמרי מסונכרנים זה עם זה.
בני אדם אינם יכולים להרגיש כך. נשללה מהם היכולת להתמזג לחלוטין בקבוצה. אנחנו נותנים עדיפות לאינדיבידואליות שלנו על פני שאר חברי הקבוצה, ולכן איננו יכולים להתחבר למוח הקולקטיבי כמו זרזירים ולהקות דגים.
מאחר שאיננו מסוגלים לחוש את המוח הקולקטיבי נמנעת מאיתנו הבנת ותפיסת המציאות הקולקטיבית. זה כאילו אנחנו חיים בעולם שבו איננו יכולים לראות מעבר לאף שלנו. עם זאת, דווקא בגלל שאנחנו לא נולדים עם תפיסה קולקטיבית, אנחנו נשיג הרבה יותר כשנפתח את התפיסה הזו. לא רק שנשיג את המוח הקולקטיבי, אלא גם את המחשבה שמאחורי התפתחותו, את ההבדל בין המצב שבו יש לנו מוח קולקטיבי לבין המצב שאין לנו אותו.
ברגע שאנחנו משיגים את התודעה הקולקטיבית אנחנו מגלים סוג חדש לגמרי של תענוג, התענוג האולטימטיבי. בסוג כזה של תענוג אנחנו משתוקקים להרגיש לא את עצמנו, אלא את הקיום הקולקטיבי שלנו, את האחדות שלנו. זו לא דחייה של העצמי, אלא תוספת של עצמי חדש שמורכב ושייך לכל הקיים במציאות. האני המקורי שלנו ממשיך להתקיים ומתווסף אני כולל חדש.
כשזה קורה אנחנו מבינים את המשמעות האמיתית של אהבה ומדוע כולם משתוקקים אליה. באהבה הזאת אנחנו מרגישים בה בעת את האני הנפרד שלנו וגם את המאמצים של כולם להתעלות מעל הנפרדות של עצמם והרצון להתאחד עם האחרים באהבה.
במצב המתקדם הזה האגואיזם שלנו מנסה כל העת להבחין בין מצב של שנאה ופירוד לבין מצב של אהבה וחיבור. ככל שהאגו של האדם גדול יותר, כך שמחת האהבה גדולה יותר כי אגו גדול יותר דורש אהבה גדולה יותר כדי להתגבר עליו.
בסופו של התהליך, האדם מרגיש באופן דואלי הן את האנוכיות הגמורה של האגו והן את האהבה האבסולוטית שקיימת בתודעה הקולקטיבית. מה שדגים וציפורים מרגישים באופן אינסטינקטיבי אנחנו יכולים להרגיש רק ברגע שאנחנו מפתחים אהבה לכל חלקיק שבבריאה. האהבה האולטימטיבית הזו מביאה עימה את התענוג האולטימטיבי.
האהבה האולטימטיבית שכולנו משתוקקים להרגיש היא לא שיאהבו אותנו באופן מוחלט, אלא להרגיש אהבה חלוטה לאחרים. כשאנחנו חווים זאת, אנחנו מגלים שכל המציאות קשורה בין חלקיה באהבה חלוטה.
מוזמנים לצפות חינם בסדרת הסרטונים שלי "מסע לעולם פנימי"