השבוע אנחנו חוגגים את איחוד ירושלים, עיר הבירה של העולם, עיר שלם, עיר שלום. יותר מהכול אנחנו צריכים לגעת במילים היפות האלה הקשורות בה ולהרגיש אותן מבפנים. לחיות אותן.
ירושלים היא עיר מיוחדת, שבעצמה לא נמצאת עכשיו בדרגה הרוחנית שהיא קרויה על שמה, וגם אנחנו לא מתייחסים אליה ככזו. בינתיים היא מין סמל עבורנו, משחק קטן, אבל לעתיד לבוא, אם נעלה את עצמנו כאומה לדרגה המותאמת למושג ירושלים, אז נרגיש שזו לא העיר עצמה, המקום הבנוי אבן בהרי יהודה, אלא סמל השלמות, מרכז האחדות והרוח של העולם.
לבנות את העיר זו לא בעיה גם אם נדרשת לכך עבודת כפיים ויגיעה. המשימה הגדולה היא להיבנות. לבנות את האדם שידע מהי עיר שלמה, איזו היא יראה שלמה. עבודה גדולה מונחת לפנינו.
מאז חזרנו לארץ ישראל ולירושלים הבירה, אנחנו חיים כאן בלי להיות מודעים למהות המקום בו אנחנו נמצאים ומה נדרש מאיתנו כלפיו. זו בעיה. כל המתחים והטרור שמשתוללים בעיר, כולם נובעים מחוסר עבודה שלנו היהודים, שלא מוכנים לקרב את עצמנו לאחדות ושלום בינינו, למושג ירושלים הרוחנית, הקדושה.
יש לנו הכנה רבה לעשות כדי לזכות בעיר הזאת. להיות מוכנים לחיבור הלבבות, להתחדשות הקשרים בינינו, מתוך לימוד והבנה מי אנחנו עם ישראל. ההכנה הזו לחיבור בינינו תכוון אותנו לחגיגה האמיתית של ירושלים וארץ ישראל כולה.