"יום חופשי ממכוניות" או "יום ללא מכוניות" הוא אירוע שנערך מדי שנה ב-22 בספטמבר. יוזמה שנועדה להפחית משמעותית את כמות המכוניות ברחובות העיר או בשכונה מסוימת כדי לאפשר לאנשים שחיים, גרים ועובדים בה לטעום את המקום בלי התנועה הצפופה שמאפיינת שם את היומיום.
חשקו המתוק של כל נהג, במודע או שלא במודע, הוא לראות לפניו את העיר ריקה ממכוניות, למחוץ את דוושת הגז ולחלוף על פני רמזורים ירוקי עד. מצב חלומי לאור החיים האמיתיים שבהם הכביש הוא שדה מערכה מייסר.
ביומיום הנהג הממוצע יושב במכונית כמו בתוך טנק, דרוך לקרב, כל מי שסביבו על הכביש הוא אויב פוטנציאלי; כל רגע הוא יכול להיעקף, להיות מותקף בצפצוף מזעזע, להיחסם על ידי משאית זבל או להיאלץ לעצור להולך רגל מתפרץ. אנשים אחרים, רמזורים ותמרורים, הם הפרעות ומכשולים בדרכו.
אדם מרגיש ורגיש לעצמו. את מי שמחוצה לו הוא לא מסוגל להרגיש. לכן האחרים קיימים סביבו כעצמים שמסוגלים להביא לו נזק או תועלת. בלי לתת על כך את הדעת אנחנו בוחנים את הזולת בחתך פשוט: "מה הוא יכול לתת לי, ומה הוא ינסה לקחת ממני?".
"יום ללא מכוניות" יכול להיות באמת אירוע נעים ומרגיע לשעתו, אבל מחר הוא יעבור ואנחנו נחזור להילחם עם כל העולם ומכוניתו, מרוכזים בעצמנו, נאבקים על חיינו. נשוב להיות דרוכים, חשדניים, עצבניים ומותשים. כלומר נדרש פה גם שינוי מבפנים. בגישה לחיים.
במקום לחלום בקטן על כבישים ריקים מבני אדם, אפשר לחלום בגדול – לאהוב אותם. לנסות להתחיל להרגיש אליהם קרבה. לתאר לעצמי בפשטות שהאישה שחוצה עכשיו את הכביש יכולה להיות אימי, הילד שרץ אחרי כדור שהתגלגל לכביש יכול להיות בני, האדם ברכב העוקף הוא כמו אחי המסור. כך להשתדל לראות את כל בני האדם שאנחנו פוגשים בדרכנו.
המעטת מכוניות על הכבישים היא טובה כדי לסבול פחות, אבל המעטת הניכור והאיבה בינינו היא המפתח לאושר הגדול. כדי לפתוח ולפתח כך את הלב צריך תהליך חינוכי שירכך וישכך את כל הכאבים שגורם לנו האגואיזם האנושי, תהליך שילמד אותנו להרגיש זה את זה.
היום אנחנו צריכים להפעיל לשם כך את הדמיון, לשחק בכאילו, לתאר לעצמנו שהאחרים הם קרובים שלנו, אבל למעשה זו המציאות. כולנו יחד נמצאים בתוך מערכת הנהגה עליונה אחת שנקראת "נשמה", ואיך שאדם מתייחס לזולת כך הוא מתייחס לעצמו, כמו שכתוב "כל הפוסל, במומו פוסל". חוסר התחושה שיש בנו למציאות הזאת שבה כולנו אחד היא מכוונת. היא נועדה לאפשר לנו להגיע באופן חופשי, עצמאי ומודע להכרה שטובתנו וטובת הזולת אחד הם. סעו בהתחשבות.
מוזמנים לצפות חינם בסדרת הסרטונים שלי "מסע לעולם פנימי"