לא לשווא ה"ניו יורק טיימס" כינה את ארצות הברית בשם "השוטרת העולמית". מאז מלחמת העולם השנייה ארה"ב הייתה מעורבת כמעט כל הזמן במלחמה כלשהי לא שלה. מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם, מלחמת המפרץ, המלחמה בטרור באפגניסטן, שלא לדבר על הנוכחות הצבאית בקובה, ועוד אינספור הזדמנויות צבאיות ופוליטיות גלויות וסמויות של מעורבות אמריקאית במדינות אחרות.
אך למרבה האירוניה, אמריקה מנסה לעשות סדר בעולם רק כי היא רוצה שקט ושלווה לעצמה. לא אכפת לה מאף מדינה מלבד עצמה, ואין לה שום עניין של ממש לפקח על העולם. הסיבה היחידה שהיא מנסה להתערב בפוליטיקה של מדינות אחרות היא כדי לבטח את עצמה. אם אמריקה הייתה חושבת שהיא יכולה להשיג זאת בדרך אחרת, היא לא הייתה טורחת לעסוק בענייני חוץ.
למרות הרצון לשמור על עצמה, אני חושב שהירידה ברמת החיים העולמית בכל תחום לא תדלג על אמריקה. כל תחום עיסוק אנושי היום נמצא בירידה. האירועים הקטלניים ואסונות הטבע שהתרחשו בשנתיים האחרונות, כמו שריפות, סערות, התפשטות הנגיף, הפוליטיקה וענייני החוץ מעידים על כך שעל כולנו, לרבות אמריקה, לשנות את דרכי החשיבה.
עלינו להתחיל לחשוב כיצד אנחנו רוצים לראות את עולמנו ואת כלל החברה האנושית, ומתוך כך לתכנן ולכוון את מעשינו בהדרגה, כנאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה".
אין לתלות עיניים באמריקה, "השוטרת העולמית", שתתווה לאנושות מדיניות חדשה. ההשראה לא תבוא משם ולא מארץ אחרת, לא מנשיא אחד ולא מנבחר ציבור שני, כי לא מדובר ברעיונות שהם פרי מוחם של בני האדם. הפתרון והגישה, הדרך והתובנה, יבואו מתוך התבוננות בחוקי הטבע והתחקות אחר תבניתם. אחרי הכול, גם אנחנו, המין האנושי, זן של בעלי חיים, אומנם מפותחים יותר, אבל לא שונים מהם בהרבה. גם אנחנו חיים כאן על כדור הארץ תחת אותם חוקים אינטגרליים, לכן בדיוק כפי שיש איזון בטבע, צריך להיות איזון בחברה האנושית.
אידיאולוגיות פוליטיות וכיבושים צבאיים הם נחלת העבר. אם עדיין לא ויתרנו עליהן, הגיע השעה לעשות זאת. השליטים הנוכחיים הם ממילא הכסף והכוח, וגם הם יצטרכו לפנות דרך לרעיון האיזון הכלל-עולמי. אין לנו ברירה, העולם האינטגרלי מקושר באופן בלתי ניתן להתרה, והטבע יחייב כל מדינה ומדינה להתחשב בכללות העולם.
מטפסי הרים כורכים וקושרים את עצמם זה לזה כדי להימנע מנפילה אל מותם אם אחד מהם ימעד ויחליק. האנושות עושה ההיפך: כולנו כבר קשורים יחד, אך מחוסר התחשבות אנחנו גורמים לכולם להחליק, כאילו אנחנו לא קשורים אליהם. לכן, לפני שניפול יחד אל תהום עמוקה, כדאי שנתחיל לפתח ראייה עתידית חדשה, לעודד חזון חדש שיעורר כל אדם לראות את האנושות כאומה אחת ואת העולם כמדינה אחת.
טוב אם כל מדינה תיתן דוגמה. תעלה למודעות כל אדם שעלינו לדאוג זה לזה במעגלים הולכים ומתפשטים עד שנרגיש כמו משפחה גלובלית אחת. דאגה איש לרעהו היא הצעד הבריא והרגש הראשון שכל אחד יכול להשתתף בו. היא הלבנה הראשונה בבניית חברה עולמית חדשה.