שבוע וחצי מאז פרצה המלחמה באוקראינה, וכעת ישראל נכנסת למרכז העניינים. בשבת האחרונה נפגש ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. השניים דנו בתנאים להפסקת הלחימה באוקראינה, בעזרה ליהודים המקומיים ובהתקדמות שיחות הגרעין בווינה. ממוסקבה המריא בנט לגרמניה כדי לדון עם הקנצלר שולץ, תוך שהוא בקשר עם שאר מנהיגי העולם.
באלף השנים האחרונות יהודים היו מצויים בתווך בין הרוסים לאוקראינים. לאו דווקא בקרבה נפשית ולבבית, אלא מתוקף הגורל המשותף. לכן מעצם היותנו כרוכים בשני העמים העוינים, אנחנו יכולים להשתלב בקלות בתפקיד השדכנים.
שני המנהיגים עצמם חושבים שאנחנו יכולים לשפר את היחסים ביניהם – בלי כל קשר לעובדה שנשיא אוקראינה יהודי. גם מנהיגים ואזרחים רבים ברחבי העולם חושבים כך, שאם יש גורם שיכול להסדיר את היחסים בין מדינות ולהביא לפשרה, אלו דווקא היהודים.
על אף השנאה שיש כלפי היהודים, הרעיון הזה מתקבל באופן טבעי. האנושות מגלה בהדרגה שליהודים יש תפקיד משמעותי בעולם והיא מקבלת זאת כדבר מובן מאליו: יש ביהודים יכולת להיות כדבק בין עמים.
אחרי עשרה ימי לחימה קשים, המעורבות של ישראל היא צעד נכון וחיובי. גרוע יותר היה אם היינו מסרבים בנימוס ואומרים, "זה לא העסק שלנו, תעשו כרצונכם". זאת החובה הרוחנית שלנו!
אם אנחנו מסוגלים להביא להתקרבות כלשהי, להרגשה של שלמות, אפילו ליזום יום אחד של רוגע בקרבות הבלתי פוסקים, אז אנחנו צריכים להשתתף. זה התפקיד של עם ישראל: להיות "אור לגויים", לגרום לקשר נכון בין כל העמים.
אומנם כרגע אנחנו פועלים רק בזירה הדיפלומטית, אבל אם נמשיך ונתמיד להיות גורם המקשר ומפייס, אז מוטב שנדע שהפסקת אש היא צעד ראשון במערכה. צעד שאפשר לקדם רק בתנאי ששני הצדדים יסכימו שאין טוב יותר ממצב של שלום. ואיך מביאים לשלום, להשלמה בין הכוחות המנוגדים? השלב השני והחשוב הזה דורש לעלות לזירה גבוהה יותר, לזירה הרוחנית.
חכמי ישראל וגדולי המקובלים מלמדים שישראל הוא אותו עם שלפני אלפי שנים התקבץ בממלכת בבל סביב אברהם אבינו. היינו ונותרנו שונים אחד מהשני, נציג מכל שבט דאז, אבל התאספנו כדי לעבוד לפי שיטתו, להתאחד ולעלות מעל האנוכיות לדרגת חיבור כזו בינינו שתסחף את כל העולם אחרינו לאחדות, כמו שתמצת זאת הרב קוק: "לאחד את העולם כולו למשפחה אחת".
שיטת החיבור שבידינו היא חכמת הקבלה. זו הסיבה שהיא מתגלה בימינו וסוחפת המונים. יש בה תורה עמוקה וכוחות אדירים לאחד לבבות של אנשים ועמים מנוגדים. יותר מאשר לגרום להפסקת אש, חכמת הקבלה מסוגלת להבעיר אש של אהבה, על פי הכלל הידוע "על כל פשעים, תכסה אהבה".
אומנם יש כאן פרדוקס, הרי בינינו אנחנו לא מסוגלים להתחבר, אז לחבר אותם? כן, דווקא לזה אנחנו מסוגלים. זה הרבה יותר חזק מאיתנו, זה תפקיד מהותי.
הכוח העליון נותן לנו עכשיו הזדמנות משמיים להתחיל להדביק את כל העמים להיות כעם אחד. בכך הוא מכוון אותנו בהדרגה לזהות שגם אנחנו בינינו צריכים להיות בשלום, לעורר בינינו חיבור שיעורר כוח עליון יותר של אהבה, ואז, כמו שכתוב, "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל", וישראל יעשו שלום בין רוסיה לאוקראינה, ובהמשך יעשו שלום בעולם.
רוצים להעמיק? צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"