בקצה הסמטה מתחולל קרב בין שני נערים. אחד איים על השני ודחף אותו בכתף, ומשם הכול התגלגל מהר. עכשיו הם מתגוללים אחד על השני, שרוטים וחבוטים, אבל אף אחד מהם לא חושב להפסיק. להיפך, הם מהדקים שפתיים ומתנפלים אחד על השני ביתר נחישות.
לאט-לאט גדל מספר הנערים שמתקבץ סביבם. הצופים "הוותיקים" מסבירים למצטרפים הטריים איך התחיל הריב, מוסיפים פרשנות למצב הקרב, שורקים וקוראים בוז על חבטות לא הוגנות, ומהמרים מי ינצח ואיך זה ייגמר.
הקרב אומנם קשוח ואכזרי, וחלק מהצופים עוצמים עיניים בחלקים הקשים מדי, אבל אחרי שהקרב ייגמר הדבר הטוב שיצא הוא שאף נער לא ירים יד על נער אחר. בסוף הקרב הם ילמדו על בשרם שמי שמתקיף יכול למצוא את עצמו זרוק בסמטה, מדמם וכואב, וייתכן שאף אחד לא יושיט לו יד ויעזור לו לקום.
ההבנה הזאת שהכוחניות איבדה מכוחה מתחילה לחלחל ברחבי העולם. כבר כחצי שנה שמתנהלת מלחמה עזה בין רוסיה לאוקראינה, ואם בחודשים הראשונים האנושות עקבה בדריכות אחרי כל פצצה והרוג, עכשיו היא מפנה לה פחות זמן ביומני החדשות, כמו אותם צופים בסמטה, שאחרי שעה נמאס להם להסתכל על הקרב והלכו הביתה לאכול.
המלחמה במזרח אירופה תיגמר בקרוב. שני הנערים יישארו מרוקנים ושבורים, חסרי משאבים, אבל כל העמים שצפו בקרב יקבלו דוגמה חשובה: גם אם אתה עשיר וחזק, אין כל ערובה שתצליח. כוח הזרוע הוא לא כוח מנצח.
ועוד לקח הם ילמדו: מי שמתחיל מלחמה מעורר כוחות שליליים נגדו. לא רק ממי שהוא נלחם נגדו בפועל, אלא גם מאומות שקודם חשב שתומכות בו. שלא לומר גם הביקורת החריפה שעולה משאר העולם שצופה מן הצד.
המסקנה היא שבעולם הגלובלי אין יותר מצב שמישהו נכנס למלחמה ויוצא ממנה ברווח נקי. זה תמיד יסתיים בהפסד כלשהו.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים "מסע לעולם פנימי"