עיירת הנופש השווייצרית ארוסה כאילו יצאה מתוך גלויה. הרים מיוערים, פסגות מושלגות, שפע אגמים וצמחייה ירוקה. חלפו שתים-עשרה שנים בדיוק מאז הוזמנתי לנאום בפני הפורום הבין-לאומי של "מועצת החכמים העולמית", שבה אני חבר. במקביל לוועידה שלנו, התקיים האירוע השנתי הגדול של הפורום הכלכלי העולמי בעיירה הסמוכה דאבוס. מה שהפריד בינינו לבינם היה הר גדול. לא סתם גבעה מוריקה קטנה, אלא הר אידאולוגי גבוה שכמעט בלתי ניתן לגשר עליו.
תמונה: רויטרס
זאת הייתה הפעם הראשונה שדיברתי על המשבר העולמי המתקרב בפני מובילי דעת קהל, צמרת בינלאומית בעלת השפעה גדולה ורחבה, ביניהם: הנשיא לשעבר של האיחוד הסובייטי, מיכאל גורבצ'וב, חתנית פרס הנובל המדענית ג'יין גודול ומחבר השירים והאמן הידוע פיטר גבריאל. לא כיוונתי בתחזית שלי רק אל המשבר הכלכלי העולמי של 2008, אם כי הוא היה הראשון שהתממש בשרשרת המשברים שפקדה את האנושות, זה שהוביל למפולת אקוטית בבורסות, בבנקים, בחברות ובקרנות גידור בכל העולם והשפיעה על הכיס של כל אחד מאיתנו.
הצגתי בהרחבה בפני חברי הפורום את המשנה האידאולוגית של חכמת הקבלה, וכיצד היא מציעה לעצור את ההידרדרות הבלתי נמנעת בכלכלה ובחברה. כמו כן, הסברתי מדוע טוענת הקבלה שאם נבין את החוקיות שעל פיה פועלת מערכת הטבע בחברה האנושית ונפעל על פי חוקיות זו, נוכל לחזק את ההבנה שלנו באשר לעתיד, ואולי נצליח למנוע את המשך ההידרדרות וגם להיערך בצורה מיטבית לאתגרים הרבים והמשמעותיים שהמאה העשרים ואחת מביאה איתה בתחומי כלכלה, חברה, משפחה, בריאות, אקלים ועוד.
חכמי הקבלה מתארים בכתביהם את "הטבע העליון" ככוח העוטף את המציאות כולה בטוב ובאהבה, ומסבירים כי מטרתו להביא את כל פרטי המציאות לאיזון ולהרמוניה עימו. לעומת זאת, במערכות המלאכותיות שהחברה האנושית הקימה לעצמה פועלים כללים הפוכים מהכללים ההרמוניים שבטבע. בבסיס ההתנהגות האנושית המניעה את המערכות הכלכליות והחברתיות ניצב האגו, שמעדיף תמיד את האינטרס האישי הצר של בעלי ההון והמניות, על פני טובת הכלל. הרדיפה אחר השגת עושר, כבוד ושליטה גם על חשבון האחר, היא זו שעומדת בראש סדר העדיפויות של בעלי החברות.
באופן פרדוקסלי, בנקודה זו בעלי ההון דוחקים את עצמם אל הפינה: ככל שהם היו רוצים להתבדל, הם נאלצים לגלות עד כמה כולנו קשורים זה לזה. כתוצאה מכך, אנו מוצאים עצמנו כלואים בין הפטיש לסדן: מצד אחד האגו שדוחף אותנו להיפרד זה מזה, ומצד שני הגלובליזציה שלוחצת עלינו להפנים כי כולנו קשורים, ולפיכך עלינו להתאחד כדוגמת התאים בגוף החי. המצב המורכב הזה מייצר קונפליקט פנימי שאנו מתקשים להתיר.
כדי שמערכת חברתית תשרוד עליה להיות מושתת על חוקי הטבע. הפתרון טמון בחינוך האדם – צעירים ומבוגרים כאחד. קברניטי הכלכלה והחברה צריכים להתמודד עם שורש המחלה במקום לספק משככי כאבים זמניים. לשם כך, גורסת הקבלה, יש לנקוט במספר צעדים ראשוניים: ראשית, להשתמש במערכות הסברה השונות כדי להביא לידיעת האנשים שאנו גוף רב-תאי ושכולנו קשורים זה לזה. כל תא ותא, כל אדם ואדם במערכת האנושית יצטרך להבין שהמודל הכלכלי הרווחי ביותר עבורו הוא אושרו של אדם אחר – הזולת. רק כך הוא יוכל להבטיח את יציבותו.
תמונה: פיקסאבאי
שנית, מקבלי ההחלטות יצטרכו ללמוד כיצד מתפקדת המערכת הכללית של הטבע, ולהשליך ממנה לגבי השינויים שנחוץ לבצע במערכות האנושיות כדי להביאן לאיזון. רק כאשר האנשים המשפיעים על חיינו יתחילו לפעול בכיוון זה, נצליח להוציא את העולם מהבוץ שבו הוא שקוע היום עד צוואר, ולהובילו לחוף מבטחים.
המשתתפים בוועידה בארוסה הבינו היטב את דבריי, ועם חלקם אף המשכתי במיזמים ובשיתופי פעולה פוריים לקידום והטמעת המסרים הללו. לעומת זאת, בצד השני של ההר, בוועידה הכלכלית בדאבוס החגיגה נמשכה ונמשכת עד היום. בעוד העולם מידרדר מטה-מטה ורמת החיים יורדת – החינוך, הביטחון והתרבות בשפל כל הזמנים – עשירי העולם ושליטי המדינות מממשיכים להתאסף בעיירה הפסטורלית בכדי להתהדר בעושר שגרפו בשנה החולפת על חשבון החברה. חוגגים את האחוזים הנוספים מהרווח העולמי שעבר לידם – ה-1% "המובחר" של האנושות. אופטימיות מקיר לקיר.
בדרך לסחיטה כלכלית של עמים ומדינות נוספות, הספיקו הכרישים בחליפות העסקים לטבוע מילה חדשה – "סינכרוניזציה": התופעה שבה חלקים רבים של הכלכלה העולמית צועדים יחד לעבר עתיד מלהיב. אבל על איזו סינכרוניזציה הם מדברים? על עסקים משותפים כדי להרוויח לעצמם עוד משאריות העולם שמתפורר? על בניית רשת עסקים גלובליים שיחלשו על כל חלקה, וירמסו כל ארנק? על ברית בין טייקונים בעוד העולם מאבד כל צורת קשר?
כלום לא יעזור להם, וגם לא לנו. עם כל הצער, המשבר בפתח, אם לא כבר כאן. העולם מתחיל להרגיש עד כמה שהוא נמצא במבוי סתום, נתון בשינויים בקצב מסחרר, בתקופת דגירה לקראת פריצה חדשה. הדמוקרטיה פושטת רגל ומתגלה כלא יותר ממנגנון ליצירת מניפולציות על חשבון העם. הליברליזם מקצין ומתקרב לנאציזם, כלי התקשורת מזויפים ומשרתים אינטרסים של בעלי ההון, אין תחושת ביטחון באף מדינה, התא המשפחתי מאבד צורה, והכסף של 99% מהאנושות נמצא עמוק בכיסם של המשתתפים הנכבדים בוועידת דאבוס.
איני בא אליהם בטענות, ברור לי היטב כי אילו היינו נכנסים לנעליהם, היינו נוהגים כמותם אם לא ביתר גסות. מטרתי בשורות אלו היא לחזור ולהדגיש את דבריי שנשאתי אז בארוסה, ואת המסר שאני חוזר עליו מדי יום ביומו בעשרות ציוצים, פוסטים, מאמרים, ספרים ושיעורים: שם המשחק הוא תלות הדדית. הכלכלה העולמית היא תוצר של קשר חברתי. כל ניסיון לפתרון כלכלי ללא טיפול ביחסים בינינו דינו כישלון חרוץ כפי שאנו רואים בבירור בשנים האחרונות. האם ראש המשפחה ישלשל לכיסו מזומנים מהתקציב המשפחתי, על מנת שיהיה לו יותר מילדיו, או כדי להיראות חזק ובעל שליטה? ברור שלא.
לכן, רק כשנתחבר בינינו כאיש אחד, ונקים מערכות חינוך שיעלו למודעות הציבורית את ערך האחדות החברתית, נצמצם בהדרגה את כל הבעיות. באחדות טמון סוד החיבור והסנכרון האנושי. הדרך לשם כבר סלולה, כל שמוטל עלינו הוא לפתוח את ספרי חכמת הקבלה, וללמוד להסתנכרן.