בתהליך הרכבת הממשלה הנוכחית יש תובעים לתיק הביטחון, דורשים לתיקי המשפטים, החוץ והפנים, גם תיק האוצר נחשב יקר. על תיק החינוך אף אחד לא רב, קרנו ירדה מאוד. התקציב שהוקצה למערכת החינוך דווקא לא ירד, להיפך הוא גדול אפילו מתקציב הביטחון. ובכל זאת תפקיד שר החינוך שפעם היה הכי יוקרתי ונחשק בכנסת ישראל, כאילו הפך לסוג של עונש.
למרות שאנחנו משקיעים כל כך הרבה כספים בחינוך, התוצאות העולות ממנו אינן משמחות. מערכת החינוך מלאה בחיכוכים ומריבות קשות וזרמים שונים נלחמים על התקציב. כל זרם טוען שהוא יודע מהו החינוך הנכון והחשוב מכולם ואין לנו במדינה גוף שיכול לארגן את החינוך שיהיה גבוה מעל לזרמים. אין לנו גוף שמבין את עיקר העיקרים של החינוך ולאן הוא צריך להביא אותנו כחברה מתקדמת.
המשימה הכי חשובה של החינוך היא להביא אותנו כחברה להרגיש כאחד. אומה אחת המחוברת בקשרים חמים וטובים בין חלקיה השונים. זה עיקר העיקרים, הכלל הגדול של עם ישראל. אם משרד החינוך לא מחנך אותנו לקשר כזה בינינו, אין לנו חינוך בכלל.
נכון, למדינת ישראל יש אלף בעיות מלבד החינוך. הביטחון שלנו במצב רעוע מאוד, יוקר המחיה עולה, יחסי החוץ שלנו לא מזהירים. כל אלו נחשבים לדחופים מאוד והרי גורל ובאמת מאיימים על חיינו ועצם קיומנו. מה שנסתר מעינינו הוא שהחינוך לבדו מסוגל לפתור את כל הבעיות האלה כולן. לא להרגיע קצת, לא לשפר מעט, אלא ממש לסלק אותן מעלינו.
אם נצליח להתקשר בינינו כעם אחד, לא נצטרך לטפל בשום דבר אחר. בניצחון על הפערים והדחייה בינינו כל הבעיות ייסוגו לאחור וייעלמו כלא יהיו, מפני שהן כולן תופעות לוואי של החולי הזה שלקינו בו. חולי הפירוד.
אם נחנך את עצמנו ואת ילדינו להשרות אהבה וחיבור בינינו, הכלכלה שלנו תשגשג ללא גבול. אם תהיה ערבות והדדיות בינינו, לא יהיו לנו אויבים מחוץ. זה חוק העולם: במידה שאנחנו אוהבים זה את זה, כך אוהבים אותנו בעולם. ולהיפך: במידה ויגדל הפירוד בינינו כך העולם יתנגד לנו.
אני מאחל לשר/ת החינוך הבאים להבין כמה גדול וחשוב התפקיד שקיבלו לידיהם ולדעת שכל הצלחתנו כאומה תלויה בתוכנית החינוך הנכונה: ללמד אותנו איך לקבל את השוני בינינו וללמוד להתקרב זה אל זה מעל כל ההבדלים.
✅ צפו חינם בסדרת קורסים מבית "קבלה לעם "