משברים מכרסמים ביסודות החברה הישראלית: הממשלה התפרקה מחוסר יכולת לפעול בהסכמה בתוכה, המשטרה והפרקליטות נחשפו בפרשיות שמטילות צל כבד על אמינות המוסדות שאמורים לנהל את שלטון החוק במדינה. כל כלי תקשורת משדר לקהליו דיווחים שונים עד כי נדמה שהם לא מסקרים את אותה מציאות ישראלית.
המדינה מתפוררת ולא מהיום. זה התחיל מרגע שהתחלנו להתקבץ כאן לקראת קום המדינה. מלכתחילה הרגשנו כמו חבורת אריות שנכלאו בכלוב משותף, לא מסוגלים לסבול אחד את השני. מראשית התיישבותנו כאן מסתכלים עלינו השונאים מהצד, מחכים ומצפים לראות אותנו מתנפלים זה על זה כדי להבריח אותנו מכאן; כמו בזמן חורבן הבית, כשנפלנו למלחמת אחים שהזמינה את הרומאים היושבים בשער לסיים בנחת את העבודה.
מחוסרי כל תחושת סולידריות, כל אחד מושך לעצמו ככל יכולתו לכדי התפלגות מתמדת. כל יהודי הוא ראש ממשלה, כמה יהודים יחד הם כבר מפלגה. לפעמים עוברת בראש מחשבה של ייאוש – אולי אין ברירה ונתחלק כבר לשני עמים?
גם זה לא יעזור. הפילוג לא נמצא רק בינינו כמו בין חברי כל אומה אחרת, אלא הוא חי בתוך כל אחד מאיתנו. כל יהודי נושא בתוכו את הכוחות והרצונות שנמצאים בעם כולו. בכל אחד מישראל מתחוללת מלחמה פנימית תמידית, לא פחות קשה מהמלחמה החיצונית באחיו. לכן לא ניתן לחבר בינינו כנהוג בכל עם. הפיצול מובנה בנו, מכוון וקיים לצורך תיקון שלא נוכל להימלט ממנו.
האנוכיות, השנאה והפירוד ניתנו לנו מהכוח העליון בשפע מדוד, כל אחד כפי צורכו. הוא ברא בנו את הדחייה ומגביר אותה במהלך הדורות עד מצבי פיצוץ. לכן המדינה מתפוררת ולא מהיום. אבל כנגד השנאה אנחנו צריכים לבקש שיברא בליבנו אהבה.
אנחנו כפופים לחוקי הטבע של הכוח העליון, לפיהם אנחנו העם באנושות שנועד לשמש דוגמה לעולם, להיות "אור לגויים": ללמוד ליישב את הפיצול בכל אחד מאיתנו ובינינו, לחיות עם השנאה הטבעית שנבראה בנו, ולמעלה ממנה להתחבר ולחיות באהבה על-טבעית בינינו.
אנחנו חייבים להיות כלולים משניים, משנאה ואהבה, כשהשנאה כל הזמן תלך ותתגבר וכנגדה נפתח אהבה. שוב השנאה עולה ושוב אנחנו מכסים אותה באהבה, עד שמגיעים למצב הרוחני הגבוה ביותר: השנאה מגיעה לפסגה, והאהבה לשיאה. זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה", מצב נצחי המכונה בחכמת הקבלה "גמר התיקון".
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים על "הסיפור של עם ישראל"