מומחים ברחבי העולם מזהירים כי משבר מזון מתקרב או שכבר מתרחש. בדו"ח לשנת 2022 מדגישה תוכנית המזון העולמית של האו"ם את חומרת המצב ואת מספר האנשים השרויים במשבר ב-53 מדינות שונות.
גם שירות המידע ההומניטרי דיווח כי "רמות הרעב בעולם נותרות גבוהות באופן מדאיג. ב-2021 הן עלו על כל השיאים הקודמים עם קרוב ל-193 מיליון אנשים שנמצאים בחוסר ביטחון תזונתי חמור וזקוקים לסיוע דחוף". למרות חריפות הדיווחים, הארגונים הרשמיים ממעיטים בערך חומרת המשבר המתפתח, שפתרונו היחיד הוא בהבנה של הנחיצות בערבות הדדית מצידנו.
במבט לעתיד הקרוב, לאנשים רבים ברחבי העולם לא יהיה מזון. זה לא עוד משבר, זו התחלה של רעב. אנשים יהיו כל כך רעבים שהם יתנהגו כמפלצות.
בסופו של דבר, הייסורים ייאלצו אותנו להכיר בכך שהסיבה היחידה לרעב היא ההתנהגות שלנו ולא שום גורם חיצוני. השאלה היא כמה זמן ייקח לנו להבין זאת.
כמעט כמו כל המשברים, גם משבר המזון לא צריך להתרחש. הוא קורה ומחמיר רק בגלל שישנם אנשים שמרוויחים מכך, או פשוט בגלל שלאף אחד לא מספיק אכפת כדי לעצור אותו.
בחברה האנושית הגלובלית קיים חוסר איזון מוחלט בין אלה שיש להם לבין אלה שאין להם, בין בעלי השררה לבין חסרי הכוח, בין המיוחסים לבין המקופחים. אי-השוויון הזה בא לידי ביטוי בכל היבט של חיינו. עד כה, היבט המזון היה מזערי יחסית בעולם המפותח והשפיע בעיקר על אפריקה ואסיה, אבל מכיוון שהניכור בינינו התגבר, גם המשברים שאנו גורמים זה לזה מתעצמים. כעת, כשמשבר המזון התפשט גם למערב, כולם בבהלה.
לעת עתה מדובר יותר במדפים ריקים ובמחסור זמני, אבל זוהי רק ההתחלה. אנו ממש לא רוצים לשמוע שהגורם לכל הבעיות שלנו הוא האגואיזם שלנו. אבל אם נהיה מספיק רעבים – ומספיק זמן – אולי נהיה מוכנים להקשיב ולשנות את האופן שבו אנחנו מתנהגים האחד כלפי השני.
המסר יכול להגיע ממנהיג שתומך ברעיון איחוד האנושות כולה, או שהוא יכול לחלחל דרך כלי התקשורת למשל. כך או אחרת, כולנו נצטרך לקבל את העובדה שאיננו יכולים יותר להישאר חסרי התחשבות. הרעב ישנה אותנו, יעצב אותנו מבחינה חברתית. קשה לומר כמה זמן נצטרך "לצום" בניגוד לרצוננו, אבל הבטן הריקה תגרום למוחות להיות פתוחים לרעיון ההתחשבות ההדדית.
ברגע שנבין שכולנו תלויים האחד בשני ונתחיל לפעול בהתאם, הכול ישתנה. נגלה שהבעיה כלל לא הייתה מחסור במזון, אלא חוסר רצון לחלוק ולחלק אותו. פתאום נגלה שקיימים מי-שתייה נקיים ותבואה בשפע, ואם רק נתארגן יפה הם יהיו נגישים לכולם.
מה שחל על מזון ומים חל גם על חינוך, דיור ושירותי בריאות בסיסיים. אנחנו לא זקוקים להרבה יותר מהחיוני לקיומנו כדי להיות מאושרים. אנחנו יכולים להקדיש את שארית זמננו לטיפוח מערכות יחסים חיוביות, ומוטב שכך, כי אם נטפח ערבות הדדית בקהילה, בארץ ובעולם, לא יהיו לנו משברים שיש לדאוג לגביהם.
מילים אלו אולי נשמעות תמימות, אך ערבות הדדית היא הפתרון היחיד שיחלץ אותנו מהמכות, שכן היעדרה הוא הגורם היחיד למשבר. תוכנית המזון העולמית של האו"ם ניסתה הכול ונכשלה מכיוון שלא ניסתה לטפל בגורם האמיתי לבעיה: האדישות עד כדי שנאה שלנו זה לזה.
מוזמנים לצפות חינם בסדרת הסרטונים שלי "מסע לעולם פנימי"