ממדי האסון של רעידות האדמה בטורקיה וסוריה הולכים ומתבהרים: אלפי הרוגים ועשרות אלפים של פצועים כבר נספרו, לצד הערכה שהמספרים יהיו הרבה יותר גדולים כשהתמונה תושלם.
טורקיה לא יכולה הייתה לעשות דבר ביחס לרעידת האדמה שהתרגשה עליה, הרי היא יושבת על חבל ארץ שנמצא בסיכון גבוה – ההיסטוריה שלה מלאה רעשי אדמה וזעזועים בלתי ניתנים לצפייה. אבל היא כן יכלה לעשות הכנה שהייתה מונעת הרבה מהנזק שהיא סופגת בעטייה.
לטורקים היו הזדמנויות רבות לבנות יחסים טובים עם השכנים, ואם לא ממש חמים אז לפחות ניטרליים, נורמליים. הדבר היה מביא להם תועלת רבה במצבים כאלו של מכות רבות-נפגעים שכדי להתמודד איתן נדרשות מסות גדולות של צוותי כוח אדם צבאי ורפואי. אלא שטורקיה בחרה לשמור על יחסים מתוחים ונוקשים עם סביבתה.
אין באמירה הזו סתירה לתקווה הגדולה שלנו שטורקיה תצא מרעידת האדמה הזו בכמה שפחות היזק – אנחנו מצידנו, מדינת ישראל, תמיד מוכנים להושיט יד בכל מה שדרוש. ועם זאת, הלוואי ומשהו בגישה ישתנה עכשיו, ותעלה הבנה חדשה בעקבות האסון – כמה קריטיים למדינה יחסי ידידות עם מדינות אחרות.
זו מגמה שאנחנו צפויים לראות הרבה בעולמנו שטבעת הגלובליות מתהדקת עליו: הצרות הגדולות יתרגשו דווקא על מדינות שהיו יכולות לבנות קשרים שיהוו מקור תמיכה בעת צרה, ולהגיע להסכמים שבעת הצורך יהיו להן כרשת ביטחון, אך הן בחרו לא לעשות זאת.
גם אם מדינות לא יהפכו מחר לחברות הכי טובות, הן לפחות יכולות להגיע להסכם: "אם מחר יקרה זעזוע נוסף מסוג זה, אנחנו קמות ועושות זו למען זו מה שסיכמנו היום". ולכל הפחות ההסכמים צריכים להבטיח שאף מדינה לא תצטרך לפחד מתקיפה של מדינות אחרות אם וכאשר כוחות הטבע שמים אותה במצב חסר אונים שבו אין לה יכולת להגן על עצמה, כמו שלא מתנפלים על אדם חולה חסר כוחות שחייב לשכב ולהבריא.
מדינות שיבנו קשרים כאלו, כלומר ישתפו פעולה נגד התפרצויות הטבע ויבואו אחת לקראת השנייה כדי לבלום אותן, ישפיעו בכך על עוצמת ההתפרצויות עצמן. הטבע יראה שבני האדם סידרו ביניהם בצורה פחות או יותר נכונה ומתאימה את התגובה להתפרצות שלו, וירגיע את גליו.
זו התועלת שאנחנו יכולים להפיק מזעזועים גדולים כמו רעידת האדמה הזו, להשתמש בהם כדי לסדר נכון יותר את היחסים בינינו. אחרת הקורבנות שהם יגבו יהיו לחינם.
מוזמנים לצפות חינם בסדרת הסרטונים שלי "מסע לעולם פנימי"