להיות דיקטטור

סדרה תיעודית חדשה שעלתה החודש בישראל מגישה סקירה היסטורית של רודנים לדורותיהם. לסדרה קוראים "איך להפוך לרודן", אבל אל תטעו בשם, אדם לא הופך רודן מתוך בחירה, אלא החיים עצמם הופכים אותו להיות כזה.

גם אם נדמה שאותם רודנים שלטו וחרצו גורלות במו ידיהם, טיפסו עד לפסגת השלטון תוך חיסול יריביהם, משלו בחיי מיליוני אזרחים והגמישו את האמת באמצעות תעמולה וצנזורה, המציאות אחרת.

רודנים ושליטים, שרים ומלכים, נטולי כל בחירה. הם הפכו למי ולמה שהם לאחר שנבחרו למלא תפקיד מיוחד בשלב התפתחותי מסוים של החברה האנושית. מרגע שהם נבחרים לתפקידם, הם בשליטה מוחלטת של הטבע, כמו שכתב המלך שלמה: "לב מלך ביד ה'" (משלי כא א).

עוד לפני שהאדם נולד, נקבע עבורו אם יהיה מדען או עבריין, חוצפן או סקרן, כמו שמספר התלמוד על המלאך הממונה על ההיריון, אשר "נוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו, 'ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה – גיבור או חלש? חכם או טיפש? עשיר או עני?'". לכל איש ואישה יש ייעוד בעולם, אבל הכתוב הזה מכוון במיוחד לאלו שעתידים לעלות לגדולה, ומשם ישפיעו על המוני אנשים, על דעותיהם ועל תובנות חייהם.

אותם דיקטטורים חזקים וכובשים בסך הכול מבצעים את פקודות הטבע. היטלר, סטלין, חוסיין, אמין, קדאפי וחבר מרעיהם – כולם רקדו לצלילי החליל של הכוח העליון. מרגע שרבבות בני אדם נעשים תלויים בהם, הם כבר לא "בני אדם", הם חלק ממערכת עליונה שדרכה הטבע מפתח את העולם.

חלק מהרודנים לא היו עיוורים למעמדם והרגישו שהם פועלים בשליחותו של כוח עליון מהם. כמו שהסדרה מציינת, היטלר למשל העיד על עצמו שהוא נשלט ועושה את ציווי הטבע וכתב על כך בספרו "מיין קאמפף" ("מלחמתי"). המלכה איזבלה הראשונה טענה בפני היהודים שבאו להתלונן על שגזרה עליהם את הגירוש מספרד ארצה: "האם אתם מאמינים שזה הגיע לכם מאיתנו? ה' שם את הדבר הזה בליבו של המלך", ואף ציטטה בפניהם את הפסוק הנ"ל מספר משלי.

גם קיסר רומא, הגנרל טיטוס, מי שנחשב לאחד מגדולי הצוררים והרשעים שקמו לעם היהודי כי כבש את ירושלים והביא לחורבן הבית, אמר לאחר שהוגש לו זר ניצחון והוא דחה אותו בתוקף, כי אין מעלה בהכנעת עם שאלוהיו נטש אותו.

תפקידו של הרודן הוא לתת לחברה האנושית אפשרות לברר ולבחון את יחסה לעולם. להבדיל בין טוב לרע בקשר בין אדם לאדם, אדם לסביבה, להתחיל לאתר מתוך כך את תכלית החיים. דווקא לאזרחים רגילים, אנשי העם, נתונה הבחירה. הם מסתכלים בשליטים ובוחנים אותם, יוצרים תנועות, מנהלים ויכוחים, עוברים בירורים, מחליפים דעות, מחשבות, תחושות, ומתוך כך מזרזים את תהליך ההתפתחות האנושית – להגיע להחלטה מה אנחנו רוצים להיות.

אבל מרגע שאדם וחברה מגיעים להחלטה שלהתחרות ולרדות ולשלוט באכזריות באחרים זה רע, שהקשר בינינו צריך להיות שונה בתכלית, אז הרודן סיים את תפקידו. מראש הוא היה צללית, ועם המסר הנלמד מהסיפור על הקיר, צריך לפנות אל היד המציגה – יד הגורל, הטבע, הכוח העליון – שהוא הפוך מהרודן, אין בו כלום מהכפייה והאכזריות, כל מחשבה בו כוללת את הבריאה כולה בלי שום פנייה עצמית, ובמקום להילחם ברע, ברודן, עלינו להתחיל להתקרב לתכונות הטבע, ובזה להגביר בעולם את הטוב.