שני פסלים של מי שנחשב למגלה יבשת אמריקה הופלו השבוע בידי מפגינים: קולומבוס אחד במינסוטה וקולמבוס אחד בווירג'יניה. גם מחוץ לאמריקה נפל דבר. בבריסל הופל פסלו של ליאופולד מלך הבלגים הקולוניאליסטי לשעבר. בבריטניה מפגינים כרכו חבל סביב צווארו של אדוארד קולסטון סוחר עבדים מהמאה ה-17, ובכיכר הפרלמנט רוסס פסלו של צ'רצ'יל בכתובת: "הוא היה גזען".
בכל העולם גוברת הדרישה להסיר אנדרטאות, פסלים ושלטי זיכרון לאנשים שהובילו או היו מעורבים בדיכוי, בהפעלת אלימות ובהשפלה של קהילות ועמים. לא רק הסרת פסלים, גם שינוי שמות רחובות ושמות מבנים.
ובאמת למה החברה האנושית צריכה פסלים וצלמי אדם? לתרבות המקורית של עם ישראל הם בטח לא שייכים, בה מואדרים רק הקשרים והיחסים בין האנשים ולא האנשים עצמם. לא רק האומה הישראלית לא זקוקה לפסלים וצלמים, אלא אף אומה לא צריכה פסלים בכיכרות, או מבני ציבור שקרואים על שמם של אישים ידועים. לא נכון לקחת אנשים ולהפוך אותם לאנדרטאות. לא טוב שאדם פועל כדי שיישאר ממנו זיכרון, למרות שכך כולם פועלים היום.
גם אם אותם אנשים עשו בעבר משהו חשוב שנדמה היה לחברה כחיובי, ההיסטוריה מתקדמת ועלולה להציג אותו מעשה באור שלילי. מי שבעבר נחשב גיבור, יכול להיראות כפושע היום. מי שבמדינה אחת נחשב אצילי, יכול להיעשות שפל במדינה אחרת. תמיד יהיה כך, עד שנגיע לאמת.
אין שום יופי בפעולות כוחניות ובהשחתה, אבל גם להעריץ אנשים לא כדאי. אין למי לשאת עיניים ולהשתחוות מלבד הטבע העליון – חוק הקשר האינטגרלי שאנחנו צריכים לגלות בקיום בינינו. רק את שורש הקשר הנכון בינינו אנחנו צריכים לשוות לנגד עינינו, ואותו לכבד תמיד.
את ההיסטוריה צריך לשמר במידה, אבל לא כלפי גבורה אנושית, אלא כעדות למקום שהיינו בו ואליו אנחנו לא רוצים לשוב. לא לשם הערצה, אלא כבסיס ללימוד ולחישוב דרכי העתיד מתוך שגיאות העבר.
אותו הדין כלפי סרטים ששוקלים להסיר מהרשת, כמו "חלף עם הרוח", סרטים שיש בהם גזענות. אותם דווקא לא הייתי מוריד. זו אמריקה של אז, ואנחנו צריכים את היצירות האלה כדוגמה למה שהיה, לאיך שהיינו ולאיך שאנחנו לא רוצים להיות יותר. זו הזדמנות פז לבחון איך השתנינו, ולהכיר את התרבות שלנו במושגים ובהקשרים תרבותיים גלובליים יותר. כן, ההיסטוריה תמיד משקרת, מגזימה, מעוותת, אבל אדם לא יכול להיות בלי היסטוריה בכלל, לכן להבדיל משמות רחובות וערים שניתנים לשם כבוד, לא הייתי משמיד דבר ששייך להיסטוריה.
הטוב ביותר הוא להתרכז בלימוד העתיד, ולא לנבור בנבכי העבר. ללמוד את העתיד הנכון והטוב לכולם – זה שמולידים אותו יחד, מתוך קשר נכון בינינו.