בדורות קודמים היו מקובלים בעלי רגישות גבוהה למתרחש במערכת הטבע שבה אנחנו חיים, עד שהיו חווים כל זעזוע של כאב העובר בה כאילו הוא עובר עליהם. את אחד המקובלים הגדולים האלו הכרתי אישית, זה היה הרב ישראל אבוחצירא, המכונה הבאבא סאלי.
באוזניי שמעתי את הצעקה המתמשכת שנפלטה מפיו כאשר עלו לאוויר מטוסים לקראת הפצצה, מבלי ששמע את רעם המנועים שלהם. הם טסו באזור אחר בארץ וגם לא הודיעו על כך בחדשות. הוא פשוט הרגיש את המתח שנכנס במערכת הטבע והזדעזע כולו.
מערכת הטבע שבה אנחנו חיים, כדור הארץ והמעטפת שלו, הם מיוחדים במינם. זה לא נכון שישנם עוד אלפי אלפים של כוכבים שאפשר לגלות עליהם חיים. לא. הכדור שלנו הוא תוצאה מאיזון ייחודי מתמיד בין כוחות הטבע, איזון שבזכותו הוא מפותח עד כדי כך שיש בו יצורים כמונו, בעלי בחירה חופשית שיכולים ואמורים לאזן את כוחות הטבע בשותפות עימו.
כמו אומן דגול, הטבע מאזן בעדינות רבה שני כוחות: כוח היחיד וכוח הכלל. כוח היחיד, ה"אני", בנוי כך שיקבל לעצמו את ההכרחי לקיומו במערכת הטבע. כוח הכלל, ה"אנחנו", נשמר כדומיננטי, והוא הכוח להזדהות עם המערכת ולכלול בתוכו את כל פרטיה בחיבוק אחד.
אצלנו, מין האדם, נדרס האיזון העדין ברגל גסה על ידי כוח הפרט שהשתלט עלינו, שולח אותנו להיאבק זה בזה באכזריות בלתי נתפסת וגורם זעזוע נורא לכל מערכת הטבע; זעזוע שמביא לכך שכדור הארץ נמצא על הקצה ויכול להתפורר תוך שנייה בלי שנהיה מודעים לכך.
יוצא שאותו מין מפותח שניתנה לו יכולת הבחירה להיות החלק הגבוה בטבע, קוטל את הטבע בטמטום חושים גמור. אנחנו צריכים להתחיל לפתח רגישות למה שקורה סביבנו בדחיפות.
קודם כול עלינו לפתח רגישות לדרך המקולקלת שבה אנחנו מתייחסים איש לרעהו כאילו הוא אויב מסוכן שצריך להיפטר ממנו באופן מיידי. ככל שנמהר לפתח רגישות כזו, נוכל לשאת בקשה ותפילה לכוח העליון של הטבע שיתקן ויוציא אותנו משליטת האנוכיות, ויכניס בנו תחושה של "אנחנו". בבקשה הזו מתבטאת הבחירה שלנו.
כדי להגיע לבקשה הזו מעומק הלב ולזכות למענה ניתן לנו כוח המחשבה והדמיון. בעזרתו אפשר לתאר באופן מדויק יותר איך כולנו נמצאים כגוף אחד במערכת אחת, וכך לקלוט בחרדה גדולה שכל דבר שקורה לידי, בארצי ובעולם כולו, קשור ותלוי בי, ביכולת שלי להרגיש אותו עובר עליי. כשמסוגלים להרגיש זעזוע כזה התפילה עולה מאליה.
✅ צפו חינם בסדרת הסרטונים "מסע לעולם פנימי"